איום

נ' לא חשב שהאיומים שעבר ברשת ישפיעו על חייו כל כך. כשביקש מחבריו להפסיק הוא לא חשב שהדבר יתגלגל ויגדל כל כך עד שיצטרך לעבור בית ספר. איום ברשת היא תופעה שיכולה לפגוע בכולם ואחרי שנפגעתם ממנה אין לכם דרך להימלט.

פודקאסט

לבריונות שלושה מרכיבים מרכזיים: התנהגות תוקפנית, פגיעה החוזרת על עצמה שוב ושוב ואי-שוויון בכוחות בין התוקף לנתקף על אף שמעמדם שווה. בריונות-רשת מוגדרת כשימוש במידע וטכנולוגיות תקשורת כדי לסייע להתנהגות עוינת, מכוונת וחוזרת על ידי יחיד או קבוצה, המכוונת להזיק לאחרים. בפעולות בריונות אלה נעשה שימוש ברשת האינטרנט, בטלפון הסלולארי או בכל מכשיר אחר על מנת לפגוע, להציק, ולהביך אדם אחר.

איום ברשת מוגדר כאיום ישיר או "חומר מטריד" שנשמע כאילו כותבו שוקל פגיעה באחר או בעצמו. הקושי העומד בפני גורמי טיפול במקרים אלה הוא להבחין מה המטרה של הכותב: האם מדובר בבדיחה, שמועה שיצאה מפרופורציה, בדיה, התחזות – או כוונה רצינית. כך או כך, בהעדר רמזים נוספים כמו טון דיבור, יכולת יצירת קשר או כל מגע אחר עם הכותב בעת כתיבת התוכן – לא ניתן לשער את כוונתו. כאשר נ' עבר איום ברשת גם הוא חשב שהיא תיפסק כעבור זמן מה. הוא לא ידע שבגלל רשת האינטרנט האיומים ירדפו אחריו גם הביתה. הסיפור של נ' נתן לנו את היכולת להבין מה איום כזה גורם לאדם. צפו בפודקאסט בו ראיינו את נ' לגבי מה שעבר:

 

הטיפול בבריונות ברשת, בדומה לבריונות מחוץ לרשת, אינו יכול להסתכם בטיפול בקורבנות. הורים, מורים, וצופים – לכולם יש תפקיד בעימות בין הבריון לקורבן. על הטיפול בבריונות להיות טיפול קבוצתי ופרטני כאחד.

פגיעתם של אירועי בריונות ברשת קשה ורחבה, והם מחייבים פעולה מיידית ויש להעניק תמיכה לקורבן הבריונות. במקרים רבים מתברר שגם הפוגע זקוק לתמיכה.  לא כל הפוגעים נמצאים באותה העמדה; במקרים לא מעטים הם היו בעברם נפגעים. חלקם עדיין קורבנות של פגיעה מצד פוגע אחר.

הבריונות ברשת היא תופעה חברתית. היא איננה רק בגדר הרחבה של תחומי הפעולה הבריוניים המוכרים מהעבר, כיוון שהיא מאופיינת ברמה גבוהה בהרבה של נגישות וחשיפה, כך שעוצמת הפגיעה בקרבנות גדולה מאוד. כגודל החשיפה גודל המצוקה של הקורבן.

כתבים: ירדן פרץ ואליאב אוחיון

עורך: ניב שבבו

מראיינת: ירדן פרץ

פודקאסט

השמצות

השמצות- "שיים" שזה אתה

השמצה היא הפצת מידע שקרי על מישהו באמצעות שליחת המידע למספר אנשים.  מטרתה של תופעה זו היא לפגוע בבן אדם מבחינה חברתית, אך לפעמים הפגיעה היא יותר מחברתית. בכל פעם שאתם כותבים לאדם אחר משהו רע בתגובות- שכולם יראו-  אתם עושים לו שיימינג. תחשבו שוב. הייתם רוצים להיות במקומו?

שמים סוף לתופעה הזאת!

השמצה ברשת מפונת לכל אחד, אך על בני הנוער זה משפיע יותר. הרשת היא חלק בלתי נפרד מחיינו, היא משמשת אותנו ללמידה, לצריכת מידע, ליצירת מידע ולטיפוח קשרים חברתיים.

בדרך כלל כשבן נוער מקליד מאחורי המחשב הוא לא מבין מה הוא יכול לגרום לאותו בן נוער שהוא פגע בו. פעמים רבות שהשמצות האלה שמות קץ לחייהם של אותם בני נוער שעוברים  חוויה נוראית שכזאת.

ההשמצות, או בשמן המוכר יותר- שיימינג, פוגעות בבני הנוער רבות ויכולות לפגוע בעצמם ותוך כדי כך באנשים שאוהבים אותם ולא רוצים לאבד אותם רק בגלל שאדם אחר לא יכול לשלוט בעצמו ולשעשע את עצמו בדרכים שלא כוללות הריסת חייו של אדם אחר.

לדעתי תופעה זו לא תסתיים עד שיכניסו לה מודעות בבתי החינוך. בני הנוער הם המושפעים העיקרים מהתופעה הזאת לכן בכדי לשנות את תודעה הזאת בתי החינוך צריכים לארגן תכנית מיוחדת אשר תטפל במקצועיות והבנה כלפי מי שעבר השמצות וכלפי מי שהשמיץ אדם אחר.

כשזה מגיע להשמצות יש לזה גם עניין משפטי. השמצת מישהו באינטרנט פוגעת בזכות לשם טוב. הזכות לשם טוב נמצאת בעיקר בדיני לשון הרע. מדוע חשובה הזכות לשם טוב ומדוע חשוב להגן עליה? לאנשים חשוב מה אנשים אחרים חושבים עליהם, האדם הוא יצור חברתי.

יש השלכות לשימוש בלשון הרע, והן:

  1. נזק תדמיתי – נזק לא מוחשי מכיוון שהוא נמצא בתודעתו של האדם. נזק כזה גורר אחריו גם נזקים אחרים שהם יותר מוחשיים. האופן בו אנשים חושבים משהו על אדם מסוים משפיע בהכרח על התנהגותם כלפיו.
  2. נזק כלכלי – השלכות כלכליות לפגיעה בשם הטוב; ואבדן לקוחות, קשרים עסקיים, הזדמנויות עסקיות, הכנסה כשכיר וכד'. הסיבה: פחות אנשים יטו לקיים עימו קשרים כלכליים. בשלב הפיצויים יהיה מאוד להוכיח את הקש"ס בין הנזק לבין לשון הרע. אולם אם התובע מוכיח את הקש"ס הוא יקבל פיצוי בגין כך.
  3. עוגמת נפש – אדם שנוכח לגלות כי אנשים אחרים חושבים עליו דברים רעים נגרם לו נזק תודעתי שעלול להתבטא אף בנזק פיזי.

שיימינג היא תופעה קשה ורצינית שאסור להקל על מבצעיה. היא יכולה לגרום לאנשים צער רב והיא יכולה לסכן את מי שעבר שיימינג.

על תתנו לתופעה הזאת להמשיך! עוצרים את השיימינג!

סרטון הקמפיין-

 

כתבת: דנה יעקבזון וירדן פרץ

צלמת: דנה יעקבזון

עורכת: דנה יעקבזון

בריונות ברשת

בריונות ברשת – יש מנוס ממנה?!

בריונות ברשת תפגע בכם גם כשלא תצפו לה. אתם חושבים שאתם בטוחים מפניה אבל בסוף, אף אחד לא מוגן מפני הבריונות ברשת. אתם תרגישו כלואים וחסרי אונים. מה תוכלו לעשות נגד הבריונות? להתלונן? להתעלם?  הריי אי אפשר להוריד את התכנים שמועלים לרשת האינטרנט. זוהי המהות של בריונות ברשת. כשנפגעת- אין לך לאן לברוח.

כנסו לכתבת הווידאו לשמוע את סיפורי האישי ו/או המשיכו לקרוא.

*בואו ונשים לזה סוף!*

אני הייתי בכיתה ט׳ כשזה קרה לי. רצתי למועצת התלמידים של בית הספר שלי, והפכתי לסגן יושב הראש. אני לא יודעת למה, אבל מיד הרגשתי שהחברים האחרים במועצה לא אהבו אותי. הם היו קרים וצחקו עליי קצת מאחורי הגב ודיי הרבה בפנים. לא היה להם אכפת איך הרגשתי. הם צחקו ונהנו על חשבוני ואני חייכתי בעצב וניסיתי להתעלם. אחרי שנים שעברתי בריונות בבית הספר היסודי בו ״חברי״ לכיתה צחקו על המשקל העודף שלי כל העיניין הזה חזר. לא משנה כמה גדלתי וכמה התחזקתי, זה עדיין כאב אבל אחרי שנים של הצקות למדתי- להתעלם זו הדרך היחידה להתגבר על הבריונות. אבל למרות כל ההתעלמות צריך לדעת דבר אחד חשוב- כשתכנים עולים לרשת הם נשארים שם. לנצח.

כשהם התחילו לצלם תמונות שלי ולשלוח אותן לקבוצת הווטסאפ של מועצת התלמידים, וכמובן גם לצחוק עליהן, אז הבנתי שאני חייבת לעזוב לפניי שהמצב יחמיר. נאלצתי לעזוב את מועצת התלמידים ואת הפעילויות שכל כך אהבתי לעשות בגלל שידעתי שמכאן זה רק יחמיר.

שכחתי לציין משהו. בקבוצה היו 15 תלמידים ומורה. 10 מהם היו נגדי ושיתפו פעולה.  חוץ ממני עוד 5 תלמידים יכלו לפנות למישהו ולהתלונן. אך אף אחד לא עשה זאת. אפילו המורה האחראית לא עשתה דבר. הייתי לבד. באותה שנה נרשמתי לבית ספר אחר וגם התקבלתי אליו. למזלי, הילדים שהובילו את הבריונות- תלמידי כיתה י״ב- עזבו את בית הספר, וכך גם אחת הבנות בשכבה שלי שנהנתה לרדת עליי בכל הזדמנות שקיבלה. נשארתי בבית הספר אך לעולם לא שכחתי את מה שקרה. רק אם אומרים לידי את השם של אותה ילדה מתחיל לכאוב לי בחזה. אני כותבת את הטור הזה עם דמעות בעיניים, בקושי יכולה לראות את המקשים.

רק כאשר מישהו מצלם ומפיץ עליך תמונה מביכה, והופך אותך ללעג בפני אנשים אחרים השותפים לקבוצה או עוקבים, צופים ו/או חברים שיש להם גישה לעמוד שלך רק אז אתה יכול להבין מה הרגיש הילד הזה, שצחקת על השיניים העקומות שלו או על הקול המוזר שלו לפני כמה שנים. אתה  מרגיש כלוא. אתה לא תמיד יכול לברוח ולהתחמק מהבריונות הזו – אם הצלחת? כל הכבוד! חמקת מהכדור וכנראה שקבוצת האנשים שצחקו עליך הפסיקו ועברו לקרבן הבא. ואם לא? אם היציאה מקבוצת הווטסאפ, מחיקת הפייסבוק, החלפת בית הספר – אם כולן לא עזרו? מה אתה יכול לעשות? לסבול בשקט? להתעלם? הרי לא תמיד אפשר לטפל ב"בריונות ברשת".

כיום, הטיפול כולל בעיקר שיח עם הנפגעים והפוגעים.

לדעתי, אם יתמקדו בעדים למקרה וינסו להסביר להם למה צריך לעצור את הבריונות ולא לקחת בה חלק, היא תפסיק מעצמה. הבריונים לא יקבלו את היחס והצחוקים שחיפשו, ויפסיקו.

בבתי הספר מועברים שיעורים בנושא מודעות לתופעת הבריונות ברשת במטרה למנוע אותה עוד לפני שהחלה, והוקמו עמותות למען מי שעבר בריונות ברשת, ולמניעתה. אני חושבת שיש להדגיש את המקום של העדים למקרי הבריונות ולכוון ולחזק אותם לכך שיעשו מעשה ויעצרו את מיקרה הבריונות אליו הם עדים עוד בחיתוליו. אם יש צורך, בוודאי שעליהם לפנות לגורמים הרלוונטיים.

יש לזכור שלמרות כל השיעורים וההסברים, לא ניתן למחוק את כל התכנים שהועלו לרשת. אין דבר שימנע ממישהו לשמור את התמונה המביכה שצילם, ולהעלות אותה לאחר מכן. גם אם הבריון "המקורי" – שהתחיל את הבריונות – הפסיק אותה, אין דבר שימנע ממי שצפה בכל העניין מהצד להמשיך במקומו.

לכן, גם אם נראה שהבריונות הפסיקה, אסור לשכוח שהתכנים שהועלו לרשת האינטרנט תמיד יהיו שם, ושעד שמישהו לא ימצא דרך למחוק את התכנים הללו – הם לעולם לא ייעלמו.

עובר בריונות ברשת? תחסום אותם מיד! כי מזה הם ניזונים. הדמעות שלך- גורמות להם לחייך. החתכים שעשית על פרק היד- מראים להם שהם מצליחים. הימים בהם אתה נשאר בבית הם הימים בהם הם הכי נהנים. וככה כמו מפלצת הם גדלים וגדלים וגדלים. אל תיתן להם לנצח! אל תיתן להם את התענוג! בוא לבית הספר עם גב זקוף וחיוך על הפנים ותזכור- אתה אף פעם לא לבד! תתעלם מהם ותהרוג אותם בנחמדות. חייך- והם יהיו מופתעים. תהנה ותנהל חיי חברה- הם יבינו שהם לא מזיזים לך. תבוא ללימודים כל יום- תמיד תהיה לידם. וככה הם יבינו- אתה לא נפגע ״מהבדיחות״ שלהם ואין להם מה להמשיך. אפילו אם אתה לא מרגיש ככה- תראה חזק. תלבש פנים אמיצות ותראה איך הם מפסיקים לבד.

 

עדים לבריונות ברשת? תפסיקו מיד! פנו ליועץ בית הספר, למורים ולהורים שלכם. אל תעודדו את הבריונים. אל תוסיפו דלק למדורה!  צאו נגד הבריונים והבריונות, אל תהיו רק עדים לה- תעזרו לעצור אותה. ואולי הדבר הכי חשוב- אל תשתפו! אתם אלו שיחליטו האם הבריונות עוצרת, או האם היא ממשיכה. האם תעזרו להרוס לאותו אדם את החיים? או שאולי תעזרו להציל אותם?

 

אל תעמדו מהצד!  תעצרו את השיתוף! תעצרו את הבריונות!

כתבת: ירדן פרץ

צלמת: דנה יעקבזון

עורכת: שקד וסרמן

 

מהי בריונות ברשת

בריונות ברשת

בריונות ברשת היא תופעה נפוצה בעולמנו. לאור התפתחות הטכנולוגיה והרשתות החברתיות, התפתחה הבריונות ברשת שהיא בריונות אנונימית שקיימת ברשת האינטרנט.

בריונות ברשת היא תופעה חדשה שבה מתבצע שימוש בטכנולוגיה, בשביל לפגוע  ולהעליב תוך כדי השמצה, הטרדה והבכת האדם שיושב מאחורי המסך.

בריונות ברשת במקרים רבים מהווה עבירה פלילית. באתרי האינטרנט השונים יש אפשרות למצוא עבריינים שנחשבים לבריונים.הם אוספים פרטים מביכים על הקורבן שלהם ומאיימים בפרסום המידע כדי לקבל את מה שהם רוצים. כאשר החומר שנאסף מפורסם ברחבי הרשתות החברתיות קשה להסירו.

לבריונות ברשת מספר מאפיינים;הבריונות מתרחשת בכל מקום כל עוד יש עם

הבריון משתמש בשם אנונימי שנותן לו את היכולת לפגוע באנשים בלי שידעו את זהותו.

לקורבן  אין את היכולת לראות את הבריון, ולבריון את הקורבן, מה שיוצר להבעת רגשות שלילים בצורה מוגזמת.

אותו אדם מכשירים טכנולוגיים או אנשים.

בבריונות רגילה ההצקה היא במעגל החברים הקרוב או בבית הספר אילו באינטרנט ההטרדה יכולה להגיע לכמות רבה של אנשים ולפעמים התוקף לא מודע למעשיו.

ישנם סוגים שונים של בריונות ברשת:

החרמה – הרחקה קבוצתית של אחד הילדים מהקבוצה. הימנעות מתקשורת אינטרנטית עמו והתעלמות מנוכחותו ברשת.

הטרדה – שליחה חוזרת ומתמשכת של מסרים מעליבים, קללות ואיומים.

איומים – יכולים להתבצע תוך הפחדה וסחיטה..

מניעה –  חרם בעולם האינטרנט. הרחקת הנער ממפגש חברתי המתרחש באינטרנט.

מעקב –  מעקב אחרי נער או נערה הנועד להשיג פרטים ומידע אישי כדי לפגוע בו, לסחוט אותו או להטיל עליו אימה. המעקב יכול להתרחש למשל דרך תוכנות למסרים מידיים, חדרי צ'טים ורשתות חברתיות.

לבריונות יש השפעות רבות. היא עלולה להחליש את האווירה בבית הספר ולערער אותה, להשפיע על ביצועיהם החברתיים והלימודיים של הקורבנות ושל התוקפים, לגרום לטראומה נפשית לקורבנות, ובמקרים קיצוניים מאוד גם להוביל להתאבדות.

הדרכים לטיפול בבריונות ברשת אינן רבות. הן כוללות בעיקר שיח עם הנפגעים, הפוגעים והעדים. מועברים קורסים בבתי הספר בנושא הפסקת הבריונות ברשת והוקמו עמותות למניעתה.

Whiteboarde-

 

כתבת: ירדן פרץ

צלמת: דנה יעקבזון

עורכת: דנה יעקבזון

ציירת: שיראל מרציאנו

בריונות מינית ברשת

בריונות מינית:

 

משאל רחוב: עד כמה מודעים לתופעת הבריונות מינית ברשת ומה חושבים עלייה.

 

ערכנו משאל רחוב בנושא בריונות מינית ברשת בו שאלנו אנשים מכל הגילאים והמינים את השאלות המרכזיות שנשאלות כאשר דנים בנושא.

תחילה האנשים נשאלו מה הם יודעים על בריונות מינית ברשת. הופתענו לגלות שרוב האנשים ענו את אותן התשובות- הבריונות המינית ברשת היא תופעה מסוכנת שפוגעת רבות באנשים שלא יכולים לעשות הרבה דברים כדי למנוע או להפסיק אותה. אנשים רבים היו מודעים לסכנות הפיזיות והנפשיות של הנפגעים וציינו זאת בתשובתם, וכך ענו על הגדרתה המילונית של בריונות מינית ברשת-  בריונות מוגדרת כהתנהגות אלימה המאופיינת בכוונה לפגוע באדם אחר, חזרה על הפגיעה וחוסר איזון במידת הכוח. בריונות מינית היא בריונות המבוססת על מין הקורבן, מגדרו, נטייתו המינית או התנהגותו המינית.

לאחר ניתוח התשובות ואיחודן, גילינו מספר דברים:

רוב הנענים חושבים שהבנות נפגעות יותר מבריונות מינית ברשת. כאשר הם נשאלו מדוע, רוב המרואיינים לא ידעו מה לענות. הם אמרו שניתן להניח כי בנות נפגעות מבריונות מינית ברשת יותר מגברים ושהן גם מדווחות על כך יותר.

chart

תמונות נתונים ירדןנשים וגברים שענו על המשאל חושבים שבריונות מינית פוגעת יותר כאשר נעשית פנים מול פנים ולוו דווקא ברשת.

chart (4)

אנשים ענו באופן כמעט חד משמעי שלא עושים מספיק כדי למנוע את הבריונות המינית ברשת.

chart (2)

אנשים חושבים שתופעת הבריונות המינית ברשת היא חמורה, וכשהתבקשו לדרגה במספרים שבין 1 ל5 כאשר 1 מתכוון לתופעה לא חמורה כלל, ו5 מתכוון לתופעה חמורה מאוד, הם מספרו אותה כ4.

chart (3)

כאשר סיימנו את הסקר וקראנו את תוצאותיו עלתה במוחנו שאלה חשובה- למה? למה אנשים חושבים שבנות נפגעות יותר מהטרדות מיניות ברשת? למה הידע על ההטרדות המיניות ברשת מצומצם כל כך, ואולי השאלה החשובה ביותר- איך נוכל לעצור או לפחות לצמצם את התופעה האיומה הזאת?

מעוניינים לדעת את התשובות לשאלות הללו? קראו באתר כתבות נוספות בנושא בריונות ברשת.

כתבות: נעם כהן וירדן פרץ.