נ' לא חשב שהאיומים שעבר ברשת ישפיעו על חייו כל כך. כשביקש מחבריו להפסיק הוא לא חשב שהדבר יתגלגל ויגדל כל כך עד שיצטרך לעבור בית ספר. איום ברשת היא תופעה שיכולה לפגוע בכולם ואחרי שנפגעתם ממנה אין לכם דרך להימלט.
לבריונות שלושה מרכיבים מרכזיים: התנהגות תוקפנית, פגיעה החוזרת על עצמה שוב ושוב ואי-שוויון בכוחות בין התוקף לנתקף על אף שמעמדם שווה. בריונות-רשת מוגדרת כשימוש במידע וטכנולוגיות תקשורת כדי לסייע להתנהגות עוינת, מכוונת וחוזרת על ידי יחיד או קבוצה, המכוונת להזיק לאחרים. בפעולות בריונות אלה נעשה שימוש ברשת האינטרנט, בטלפון הסלולארי או בכל מכשיר אחר על מנת לפגוע, להציק, ולהביך אדם אחר.
איום ברשת מוגדר כאיום ישיר או "חומר מטריד" שנשמע כאילו כותבו שוקל פגיעה באחר או בעצמו. הקושי העומד בפני גורמי טיפול במקרים אלה הוא להבחין מה המטרה של הכותב: האם מדובר בבדיחה, שמועה שיצאה מפרופורציה, בדיה, התחזות – או כוונה רצינית. כך או כך, בהעדר רמזים נוספים כמו טון דיבור, יכולת יצירת קשר או כל מגע אחר עם הכותב בעת כתיבת התוכן – לא ניתן לשער את כוונתו. כאשר נ' עבר איום ברשת גם הוא חשב שהיא תיפסק כעבור זמן מה. הוא לא ידע שבגלל רשת האינטרנט האיומים ירדפו אחריו גם הביתה. הסיפור של נ' נתן לנו את היכולת להבין מה איום כזה גורם לאדם. צפו בפודקאסט בו ראיינו את נ' לגבי מה שעבר:
הטיפול בבריונות ברשת, בדומה לבריונות מחוץ לרשת, אינו יכול להסתכם בטיפול בקורבנות. הורים, מורים, וצופים – לכולם יש תפקיד בעימות בין הבריון לקורבן. על הטיפול בבריונות להיות טיפול קבוצתי ופרטני כאחד.
פגיעתם של אירועי בריונות ברשת קשה ורחבה, והם מחייבים פעולה מיידית ויש להעניק תמיכה לקורבן הבריונות. במקרים רבים מתברר שגם הפוגע זקוק לתמיכה. לא כל הפוגעים נמצאים באותה העמדה; במקרים לא מעטים הם היו בעברם נפגעים. חלקם עדיין קורבנות של פגיעה מצד פוגע אחר.
הבריונות ברשת היא תופעה חברתית. היא איננה רק בגדר הרחבה של תחומי הפעולה הבריוניים המוכרים מהעבר, כיוון שהיא מאופיינת ברמה גבוהה בהרבה של נגישות וחשיפה, כך שעוצמת הפגיעה בקרבנות גדולה מאוד. כגודל החשיפה גודל המצוקה של הקורבן.
השמצה היא הפצת מידע שקרי על מישהו באמצעות שליחת המידע למספר אנשים. מטרתה של תופעה זו היא לפגוע בבן אדם מבחינה חברתית, אך לפעמים הפגיעה היא יותר מחברתית. בכל פעם שאתם כותבים לאדם אחר משהו רע בתגובות- שכולם יראו- אתם עושים לו שיימינג. תחשבו שוב. הייתם רוצים להיות במקומו?
שמים סוף לתופעה הזאת!
השמצה ברשת מפונת לכל אחד, אך על בני הנוער זה משפיע יותר. הרשת היא חלק בלתי נפרד מחיינו, היא משמשת אותנו ללמידה, לצריכת מידע, ליצירת מידע ולטיפוח קשרים חברתיים.
בדרך כלל כשבן נוער מקליד מאחורי המחשב הוא לא מבין מה הוא יכול לגרום לאותו בן נוער שהוא פגע בו. פעמים רבות שהשמצות האלה שמות קץ לחייהם של אותם בני נוער שעוברים חוויה נוראית שכזאת.
ההשמצות, או בשמן המוכר יותר- שיימינג, פוגעות בבני הנוער רבות ויכולות לפגוע בעצמם ותוך כדי כך באנשים שאוהבים אותם ולא רוצים לאבד אותם רק בגלל שאדם אחר לא יכול לשלוט בעצמו ולשעשע את עצמו בדרכים שלא כוללות הריסת חייו של אדם אחר.
לדעתי תופעה זו לא תסתיים עד שיכניסו לה מודעות בבתי החינוך. בני הנוער הם המושפעים העיקרים מהתופעה הזאת לכן בכדי לשנות את תודעה הזאת בתי החינוך צריכים לארגן תכנית מיוחדת אשר תטפל במקצועיות והבנה כלפי מי שעבר השמצות וכלפי מי שהשמיץ אדם אחר.
כשזה מגיע להשמצות יש לזה גם עניין משפטי. השמצת מישהו באינטרנט פוגעת בזכות לשם טוב. הזכות לשם טוב נמצאת בעיקר בדיני לשון הרע. מדוע חשובה הזכות לשם טוב ומדוע חשוב להגן עליה? לאנשים חשוב מה אנשים אחרים חושבים עליהם, האדם הוא יצור חברתי.
יש השלכות לשימוש בלשון הרע, והן:
נזק תדמיתי – נזק לא מוחשי מכיוון שהוא נמצא בתודעתו של האדם. נזק כזה גורר אחריו גם נזקים אחרים שהם יותר מוחשיים. האופן בו אנשים חושבים משהו על אדם מסוים משפיע בהכרח על התנהגותם כלפיו.
נזק כלכלי – השלכות כלכליות לפגיעה בשם הטוב; ואבדן לקוחות, קשרים עסקיים, הזדמנויות עסקיות, הכנסה כשכיר וכד'. הסיבה: פחות אנשים יטו לקיים עימו קשרים כלכליים. בשלב הפיצויים יהיה מאוד להוכיח את הקש"ס בין הנזק לבין לשון הרע. אולם אם התובע מוכיח את הקש"ס הוא יקבל פיצוי בגין כך.
עוגמת נפש – אדם שנוכח לגלות כי אנשים אחרים חושבים עליו דברים רעים נגרם לו נזק תודעתי שעלול להתבטא אף בנזק פיזי.
שיימינג היא תופעה קשה ורצינית שאסור להקל על מבצעיה. היא יכולה לגרום לאנשים צער רב והיא יכולה לסכן את מי שעבר שיימינג.
בריונות ברשת תפגע בכם גם כשלא תצפו לה. אתם חושבים שאתם בטוחים מפניה אבל בסוף, אף אחד לא מוגן מפני הבריונות ברשת. אתם תרגישו כלואים וחסרי אונים. מה תוכלו לעשות נגד הבריונות? להתלונן? להתעלם? הריי אי אפשר להוריד את התכנים שמועלים לרשת האינטרנט. זוהי המהות של בריונות ברשת. כשנפגעת- אין לך לאן לברוח.
כנסו לכתבת הווידאו לשמוע את סיפורי האישי ו/או המשיכו לקרוא.
*בואו ונשים לזה סוף!*
אני הייתי בכיתה ט׳ כשזה קרה לי. רצתי למועצת התלמידים של בית הספר שלי, והפכתי לסגן יושב הראש. אני לא יודעת למה, אבל מיד הרגשתי שהחברים האחרים במועצה לא אהבו אותי. הם היו קרים וצחקו עליי קצת מאחורי הגב ודיי הרבה בפנים. לא היה להם אכפת איך הרגשתי. הם צחקו ונהנו על חשבוני ואני חייכתי בעצב וניסיתי להתעלם. אחרי שנים שעברתי בריונות בבית הספר היסודי בו ״חברי״ לכיתה צחקו על המשקל העודף שלי כל העיניין הזה חזר. לא משנה כמה גדלתי וכמה התחזקתי, זה עדיין כאב אבל אחרי שנים של הצקות למדתי- להתעלם זו הדרך היחידה להתגבר על הבריונות. אבל למרות כל ההתעלמות צריך לדעת דבר אחד חשוב- כשתכנים עולים לרשת הם נשארים שם. לנצח.
כשהם התחילו לצלם תמונות שלי ולשלוח אותן לקבוצת הווטסאפ של מועצת התלמידים, וכמובן גם לצחוק עליהן, אז הבנתי שאני חייבת לעזוב לפניי שהמצב יחמיר. נאלצתי לעזוב את מועצת התלמידים ואת הפעילויות שכל כך אהבתי לעשות בגלל שידעתי שמכאן זה רק יחמיר.
שכחתי לציין משהו. בקבוצה היו 15 תלמידים ומורה. 10 מהם היו נגדי ושיתפו פעולה. חוץ ממני עוד 5 תלמידים יכלו לפנות למישהו ולהתלונן. אך אף אחד לא עשה זאת. אפילו המורה האחראית לא עשתה דבר. הייתי לבד. באותה שנה נרשמתי לבית ספר אחר וגם התקבלתי אליו. למזלי, הילדים שהובילו את הבריונות- תלמידי כיתה י״ב- עזבו את בית הספר, וכך גם אחת הבנות בשכבה שלי שנהנתה לרדת עליי בכל הזדמנות שקיבלה. נשארתי בבית הספר אך לעולם לא שכחתי את מה שקרה. רק אם אומרים לידי את השם של אותה ילדה מתחיל לכאוב לי בחזה. אני כותבת את הטור הזה עם דמעות בעיניים, בקושי יכולה לראות את המקשים.
רק כאשר מישהו מצלם ומפיץ עליך תמונה מביכה, והופך אותך ללעג בפני אנשים אחרים השותפים לקבוצה או עוקבים, צופים ו/או חברים שיש להם גישה לעמוד שלך רק אז אתה יכול להבין מה הרגיש הילד הזה, שצחקת על השיניים העקומות שלו או על הקול המוזר שלו לפני כמה שנים. אתה מרגיש כלוא. אתה לא תמיד יכול לברוח ולהתחמק מהבריונות הזו – אם הצלחת? כל הכבוד! חמקת מהכדור וכנראה שקבוצת האנשים שצחקו עליך הפסיקו ועברו לקרבן הבא. ואם לא? אם היציאה מקבוצת הווטסאפ, מחיקת הפייסבוק, החלפת בית הספר – אם כולן לא עזרו? מה אתה יכול לעשות? לסבול בשקט? להתעלם? הרי לא תמיד אפשר לטפל ב"בריונות ברשת".
כיום, הטיפול כולל בעיקר שיח עם הנפגעים והפוגעים.
לדעתי, אם יתמקדו בעדים למקרה וינסו להסביר להם למה צריך לעצור את הבריונות ולא לקחת בה חלק, היא תפסיק מעצמה. הבריונים לא יקבלו את היחס והצחוקים שחיפשו, ויפסיקו.
בבתי הספר מועברים שיעורים בנושא מודעות לתופעת הבריונות ברשת במטרה למנוע אותה עוד לפני שהחלה, והוקמו עמותות למען מי שעבר בריונות ברשת, ולמניעתה. אני חושבת שיש להדגיש את המקום של העדים למקרי הבריונות ולכוון ולחזק אותם לכך שיעשו מעשה ויעצרו את מיקרה הבריונות אליו הם עדים עוד בחיתוליו. אם יש צורך, בוודאי שעליהם לפנות לגורמים הרלוונטיים.
יש לזכור שלמרות כל השיעורים וההסברים, לא ניתן למחוק את כל התכנים שהועלו לרשת. אין דבר שימנע ממישהו לשמור את התמונה המביכה שצילם, ולהעלות אותה לאחר מכן. גם אם הבריון "המקורי" – שהתחיל את הבריונות – הפסיק אותה, אין דבר שימנע ממי שצפה בכל העניין מהצד להמשיך במקומו.
לכן, גם אם נראה שהבריונות הפסיקה, אסור לשכוח שהתכנים שהועלו לרשת האינטרנט תמיד יהיו שם, ושעד שמישהו לא ימצא דרך למחוק את התכנים הללו – הם לעולם לא ייעלמו.
עובר בריונות ברשת? תחסום אותם מיד! כי מזה הם ניזונים. הדמעות שלך- גורמות להם לחייך. החתכים שעשית על פרק היד- מראים להם שהם מצליחים. הימים בהם אתה נשאר בבית הם הימים בהם הם הכי נהנים. וככה כמו מפלצת הם גדלים וגדלים וגדלים. אל תיתן להם לנצח! אל תיתן להם את התענוג! בוא לבית הספר עם גב זקוף וחיוך על הפנים ותזכור- אתה אף פעם לא לבד! תתעלם מהם ותהרוג אותם בנחמדות. חייך- והם יהיו מופתעים. תהנה ותנהל חיי חברה- הם יבינו שהם לא מזיזים לך. תבוא ללימודים כל יום- תמיד תהיה לידם. וככה הם יבינו- אתה לא נפגע ״מהבדיחות״ שלהם ואין להם מה להמשיך. אפילו אם אתה לא מרגיש ככה- תראה חזק. תלבש פנים אמיצות ותראה איך הם מפסיקים לבד.
עדים לבריונות ברשת? תפסיקו מיד! פנו ליועץ בית הספר, למורים ולהורים שלכם. אל תעודדו את הבריונים. אל תוסיפו דלק למדורה! צאו נגד הבריונים והבריונות, אל תהיו רק עדים לה- תעזרו לעצור אותה. ואולי הדבר הכי חשוב- אל תשתפו! אתם אלו שיחליטו האם הבריונות עוצרת, או האם היא ממשיכה. האם תעזרו להרוס לאותו אדם את החיים? או שאולי תעזרו להציל אותם?
אל תעמדו מהצד! תעצרו את השיתוף! תעצרו את הבריונות!
בריונות ברשת היא תופעה נפוצה בעולמנו. לאור התפתחות הטכנולוגיה והרשתות החברתיות, התפתחה הבריונות ברשת שהיא בריונות אנונימית שקיימת ברשת האינטרנט.
בריונות ברשת היא תופעה חדשה שבה מתבצע שימוש בטכנולוגיה, בשביל לפגוע ולהעליב תוך כדי השמצה, הטרדה והבכת האדם שיושב מאחורי המסך.
בריונות ברשת במקרים רבים מהווה עבירה פלילית. באתרי האינטרנט השונים יש אפשרות למצוא עבריינים שנחשבים לבריונים.הם אוספים פרטים מביכים על הקורבן שלהם ומאיימים בפרסום המידע כדי לקבל את מה שהם רוצים. כאשר החומר שנאסף מפורסם ברחבי הרשתות החברתיות קשה להסירו.
לבריונות ברשת מספר מאפיינים;הבריונות מתרחשת בכל מקום כל עוד יש עם
הבריון משתמש בשם אנונימי שנותן לו את היכולת לפגוע באנשים בלי שידעו את זהותו.
לקורבן אין את היכולת לראות את הבריון, ולבריון את הקורבן, מה שיוצר להבעת רגשות שלילים בצורה מוגזמת.
אותו אדם מכשירים טכנולוגיים או אנשים.
בבריונות רגילה ההצקה היא במעגל החברים הקרוב או בבית הספר אילו באינטרנט ההטרדה יכולה להגיע לכמות רבה של אנשים ולפעמים התוקף לא מודע למעשיו.
ישנם סוגים שונים של בריונות ברשת:
החרמה – הרחקה קבוצתית של אחד הילדים מהקבוצה. הימנעות מתקשורת אינטרנטית עמו והתעלמות מנוכחותו ברשת.
הטרדה – שליחה חוזרת ומתמשכת של מסרים מעליבים, קללות ואיומים.
איומים – יכולים להתבצע תוך הפחדה וסחיטה..
מניעה – חרם בעולם האינטרנט. הרחקת הנער ממפגש חברתי המתרחש באינטרנט.
מעקב – מעקב אחרי נער או נערה הנועד להשיג פרטים ומידע אישי כדי לפגוע בו, לסחוט אותו או להטיל עליו אימה. המעקב יכול להתרחש למשל דרך תוכנות למסרים מידיים, חדרי צ'טים ורשתות חברתיות.
לבריונות יש השפעות רבות. היא עלולה להחליש את האווירה בבית הספר ולערער אותה, להשפיע על ביצועיהם החברתיים והלימודיים של הקורבנות ושל התוקפים, לגרום לטראומה נפשית לקורבנות, ובמקרים קיצוניים מאוד גם להוביל להתאבדות.
הדרכים לטיפול בבריונות ברשת אינן רבות. הן כוללות בעיקר שיח עם הנפגעים, הפוגעים והעדים. מועברים קורסים בבתי הספר בנושא הפסקת הבריונות ברשת והוקמו עמותות למניעתה.
כחלק מעבודת החקר שלנו החלטנו לראיין את הגוף המרכזי שמטפל בבריונות ברשת בישראל- איגוד האינטרנט הישראלי. שם ניפגשנו עם שתי דמויות מרכזיות שעוזרות לכל מי שגולש ברשת האינטרנט להרגיש בטוח, ולכל מי שעבר בריונות ברשת לדעת שהוא לא לבד.
כשהגענו למשרדים של איגוד האינטרנט הישראלי פגשנו את אורנה היילינגר- מנהלת איגוד האינטרנט הישראלי ויונתן- האחראי על הקו החם בו עונים לטלפונים של אנשים מכל הגילאים המספרים על הפגיעה ברשת שהם חוו. יונתן והמרכזנים האחרים מייעצים ועוזרים להם.
היה חשוב לנו להבין מהי מטרת האיגוד ומהן הפעילויות שעושים במסגרתו .
אורנה ציינה בפנינו שתי פעילויות מרכזיות של המרכז לאינטרנט בטוח והן :
כל מה שקשור לפעילות של מניעה, הרצאות לקידום הידע, להשתתף בראיונות כאלה כמו שאנו ערכנו עמה ולהסביר את חשיבות הנושא.
דברים נוספים בהם פועל הארגון, הם: פעילות פרלמנטרית, קידום חוקים שיעזרו או מניעת חוקים שיפגעו בחופש האינטרנט. הפעלת קואליציה מאוד רחבה של ארגונים שכל המטרה שלהם היא לעשות ולחולל שינוי ברשת.
יונתן טוען כי התופעה של הבריונות ברשת היא תופעה חמורה מאוד ובקלות רבה מאוד ניתן לעשות נזק שהוא נזק לא פחות רציני מאשר פגיעה פיזית או מילולית בפרונט בלייב .
לטענתו "רק אם התופעה תעלה לסדר היום היא תעלם".
לעומת זאת אורנה חושבת שהתופעה של בריונות ברשת יכולה להיעלם בדרכים מעשיות כמו שהאיגוד אינטרנט ישראלי יכול להציע , לדבריה "בין אם אתה מבוגר או ילד תפנה אלינו, אל תהסס ואל תשאר עם הפגיעה לבד קרא לעזרה. אני קוראת לכל מי שנפגע, המרכז לאינטרנט פתוח- עובד 7\24,אנו מבטיחים אנונימיות, ושננסה את הכל על מנת לעזור ולפעמים הטוב שהתקשרת ובוא נראה אך אנחנו יכולים לעזור עושה את העבודה" .
באתר איגוד האינטרנט הישראלי ישנה קטגוריה הנקראת המרכז לאינטרנט בטוח, בקטגוריה הזו ישנה פנייה לאנשים מכל הגילאים שנפגעו מפגיעה ברשת. זוהי יוזמה של איגוד האינטרנט הישראלי לטובת גלישה בטוחה ונבונה.
מן הראיון המסקנה שלנו ברורה. תשתפו ואל תשתתפו. לא הייתם רוצים להיות חלק מהאנשים שנפגעים ברשת ולא הייתם רוצים שיפגעו בכם אל תקחו חלק בבריונות ברשת !
מעקב הוא שם נרדף המעיד על סבלנות ברגעים מסוימים קור רוח ואומנות מבצעית. בהליכי חקירה אחד האמצעים יכול להיות מעקב, אשר יכול להיות מעקב רגלי, ממונע, סטטי, טכני לוויני ועוד…. יש מגוון רחב של מעקבים , אחד מבין המעקבים הנפוצים הוא מעקב ברשת כאשר אזרח מנסה להתחקות ולהיות חוקר /בלש פרטי ומנסה לעקוב אחר אדם , הוא יכול להיות מואשם בהפרת חוק הגנת הפרטיות ו/או בהטרדה.
ישנם שני סוגים של מעקב : סוג ראשון – מעקב חוקי לטובת הציבור אשר עוזר לציבור בנושאים שונים , לדוגמא כאשר הטלפון ניגנב על ידי מישהו פונים למשטרה והם מאתרים את הטלפון ומענישים את הגנב ישנם דוגמאות שונות לסוג מעקב זה . סוג שני – מעקב לא חוקי ,כאשר מטרתו הוא לפרוץ לטלפון או למחשב או לכל דבר אחר שנועד לגנוב ססמאות, כרטיס אשראי, הפצת תמונות, כדי לבייש את הבן אדם שלו שייך הטלפון. ישנם כמה דוגמאות למקרים חוקיים שבהם הכרחי " להפעיל " את המעקב , להלן המקרים: על פי אתר האינטרנט אנשים ומחשבים – פורטל , חוקרי מח"ש פרצו לטלפון של רונאל פישר. רונאל פישר הוא עורך הדין שנחשד בתיווך לשוחד. בעקבות חשיפת הנתונים, השוטרים עיכבו את פישר במרינה בתל אביב והביאו אותו לחדרי החקירות של המחלקה. פישר נעצר ויחד איתו נעצרו קצין משטרה וחשודה נוספת , הם נעצרו בחשד לתיווך שוחד ושיבוש מהלכי משפט ועבירות מתחום " טוהר המידות " דוגמא נוספת לכך שיש להפעיל את שירות המעקב היא המשטרה ,שהחזירה את הטלפון שנגנב מרחל טליאס . רחל רכשה את הטלפון החדש שלה, היא הלכה עם עגלת הנכים שלה למרכז קניות, כשחזרה הביתה היא הבחינה שהטלפון הסלולרי שלה נעלם, היא התקשרה מיד למספר, אולם האיש שלקח את הטלפון ניתק אותו. טליאס העלתה פוסט לפייסבוק במשטרה החליטו לקחת גם את התיק הזה כפרויקט והציבו מעקב על הטלפון הנייד. המשטרה עשתה מעשה "חכם" והפעילה את שירותי המעקב שלה לצורך מציאת גנב הטלפון של טליאס . לעומת מקרי הצדק הללו ישנם אנשים אשר משתמשים במעקב לצורך מעשים מגונים . אלמוני פרץ למחשב של ענת הראל ופרסם את תמונותיה שהיו ליפני 15 שנה , בתחילת ההפצה לא ידעו שמדובר בהראל ,לאחר כמה זמן שמה נחשף . רבים ניחמו אותה בכך שהם תומכים בה ושהסוגיה הזאת תפסק ושישכחו הפצת התמונות.
הראל העלתה פוסט ובו כתבה שההרגשה הזאת לא נעימה ושהיא מודה על התמיכה מהמשפחה מהחברים וגם ממי שהיא לא מכירה. האלמוני שפרץ לה למחשב עשה מעשה מגונה וניסה לבייש אותה , והצליח . לכן אם שימוש המעקב הוא הכרחי הוא צריך להיות רק בידי המשטרה או בידי גופים ממשלתיים ואם שימוש במעקב הוא לא מוסרי אז צריך למנוע ממנו לקרות.
התחזות היינה הצגה עצמית בצורה כוזבת כאדם אחר, עם או בלי כוונה פלילית, המשמשת למתחזה להישאר אנונימי, להשיג מטרות שקשות יותר או בלתי ניתנות להשגה בהצגה עצמית. התחזות שלעצמה אינה נחשבת עבירה פלילית. התחזות נחשבות פלילית כאשר מתלווה לה פעולה או התנהגות כלשהי, ההופכת את ההתחזות לאסורה על פי חוק. (בית משפטי ברשת 10.0311).
אני משוכנעת שאשפר להפחית את עניין ההתחזות ברשת ולהמעיט את המקרים בהם נפגעים בני נוער ואנשים מהתחזות ברשת. הבריונות ברשת בכלל נעשית על ידי שימוש באינטרנט או בטלפון הנייד על מנת להשמיץ, להטריד, להביך, להפחיד, לתקוף אדם יחיד או קבוצה. תופעה זו מסכנת את חיי החברה ואדם כאחד. בנוסף לכך לכם ההורים תפקיד מרכזי ביותר במניעת התופעה, על ידי כך שתסבירו לילדיכם את ההשלכות החמורות של בריונות ברשת, בין אם הם התוקף ובין אם הם משתתפים עדים. הסבירו את המשמעות הפלילית של התנהגות זאת, כמו גם את הנזק הנפשי והרגשי שחווה הקורבן במצב הזה. חשוב מאוד להסביר לילדים שלא לשתוק אל מול תופעות של בריונות ברשת ולעודד אותם לא לשתף פעולה, לא לסייע בהעברת מסרים, והכי חשוב לפנות למבוגרים, בין אם להורים או למורים, וליידע אותם על המקרה. הסבירו להם כי הדיווח שלהם הוא חשוב ואף עלול להציל חיים ושאין מדובר בהלשנה. חשוב להבהיר להם כי הבריונים הם המיעוט ולכן ככל שמעגל המתנגדים לתופעה יתרחב ויסייע כך ניתן יהיה למנוע את התופעה.
יוצא מכאן שתופעת הבריונות בכלל מהווה סיכון וחוויה לא נעימה לחווים אותה. חשוב שנירתם כולנו למען המעטת תופעה זו כדי להבטיח את ביטחונם של ילדיכם ושל בני הנוער כלל. אנו יכולים להפוך את העתיד לטוב יותר עבור ילדינו !
בריונות ברשת 