השמצות

השמצות- "שיים" שזה אתה

השמצה היא הפצת מידע שקרי על מישהו באמצעות שליחת המידע למספר אנשים.  מטרתה של תופעה זו היא לפגוע בבן אדם מבחינה חברתית, אך לפעמים הפגיעה היא יותר מחברתית. בכל פעם שאתם כותבים לאדם אחר משהו רע בתגובות- שכולם יראו-  אתם עושים לו שיימינג. תחשבו שוב. הייתם רוצים להיות במקומו?

שמים סוף לתופעה הזאת!

השמצה ברשת מפונת לכל אחד, אך על בני הנוער זה משפיע יותר. הרשת היא חלק בלתי נפרד מחיינו, היא משמשת אותנו ללמידה, לצריכת מידע, ליצירת מידע ולטיפוח קשרים חברתיים.

בדרך כלל כשבן נוער מקליד מאחורי המחשב הוא לא מבין מה הוא יכול לגרום לאותו בן נוער שהוא פגע בו. פעמים רבות שהשמצות האלה שמות קץ לחייהם של אותם בני נוער שעוברים  חוויה נוראית שכזאת.

ההשמצות, או בשמן המוכר יותר- שיימינג, פוגעות בבני הנוער רבות ויכולות לפגוע בעצמם ותוך כדי כך באנשים שאוהבים אותם ולא רוצים לאבד אותם רק בגלל שאדם אחר לא יכול לשלוט בעצמו ולשעשע את עצמו בדרכים שלא כוללות הריסת חייו של אדם אחר.

לדעתי תופעה זו לא תסתיים עד שיכניסו לה מודעות בבתי החינוך. בני הנוער הם המושפעים העיקרים מהתופעה הזאת לכן בכדי לשנות את תודעה הזאת בתי החינוך צריכים לארגן תכנית מיוחדת אשר תטפל במקצועיות והבנה כלפי מי שעבר השמצות וכלפי מי שהשמיץ אדם אחר.

כשזה מגיע להשמצות יש לזה גם עניין משפטי. השמצת מישהו באינטרנט פוגעת בזכות לשם טוב. הזכות לשם טוב נמצאת בעיקר בדיני לשון הרע. מדוע חשובה הזכות לשם טוב ומדוע חשוב להגן עליה? לאנשים חשוב מה אנשים אחרים חושבים עליהם, האדם הוא יצור חברתי.

יש השלכות לשימוש בלשון הרע, והן:

1. נזק תדמיתי – נזק לא מוחשי מכיוון שהוא נמצא בתודעתו של האדם. נזק כזה גורר אחריו גם נזקים אחרים שהם יותר מוחשיים. האופן בו אנשים חושבים משהו על אדם מסוים משפיע בהכרח על התנהגותם כלפיו.
2. נזק כלכלי – השלכות כלכליות לפגיעה בשם הטוב; ואבדן לקוחות, קשרים עסקיים, הזדמנויות עסקיות, הכנסה כשכיר וכד'. הסיבה: פחות אנשים יטו לקיים עימו קשרים כלכליים. בשלב הפיצויים יהיה מאוד להוכיח את הקש"ס בין הנזק לבין לשון הרע. אולם אם התובע מוכיח את הקש"ס הוא יקבל פיצוי בגין כך.
3. עוגמת נפש – אדם שנוכח לגלות כי אנשים אחרים חושבים עליו דברים רעים נגרם לו נזק תודעתי שעלול להתבטא אף בנזק פיזי.

שיימינג היא תופעה קשה ורצינית שאסור להקל על מבצעיה. היא יכולה לגרום לאנשים צער רב והיא יכולה לסכן את מי שעבר שיימינג.

על תתנו לתופעה הזאת להמשיך! עוצרים את השיימינג!

סרטון הקמפיין-

 

כתבת: דנה יעקבזון וירדן פרץ

צלמת: דנה יעקבזון

עורכת: דנה יעקבזון

מהי בריונות ברשת

בריונות ברשת

בריונות ברשת היא תופעה נפוצה בעולמנו. לאור התפתחות הטכנולוגיה והרשתות החברתיות, התפתחה הבריונות ברשת שהיא בריונות אנונימית שקיימת ברשת האינטרנט.

בריונות ברשת היא תופעה חדשה שבה מתבצע שימוש בטכנולוגיה, בשביל לפגוע  ולהעליב תוך כדי השמצה, הטרדה והבכת האדם שיושב מאחורי המסך.

בריונות ברשת במקרים רבים מהווה עבירה פלילית. באתרי האינטרנט השונים יש אפשרות למצוא עבריינים שנחשבים לבריונים.הם אוספים פרטים מביכים על הקורבן שלהם ומאיימים בפרסום המידע כדי לקבל את מה שהם רוצים. כאשר החומר שנאסף מפורסם ברחבי הרשתות החברתיות קשה להסירו.

לבריונות ברשת מספר מאפיינים;הבריונות מתרחשת בכל מקום כל עוד יש עם

הבריון משתמש בשם אנונימי שנותן לו את היכולת לפגוע באנשים בלי שידעו את זהותו.

לקורבן  אין את היכולת לראות את הבריון, ולבריון את הקורבן, מה שיוצר להבעת רגשות שלילים בצורה מוגזמת.

אותו אדם מכשירים טכנולוגיים או אנשים.

בבריונות רגילה ההצקה היא במעגל החברים הקרוב או בבית הספר אילו באינטרנט ההטרדה יכולה להגיע לכמות רבה של אנשים ולפעמים התוקף לא מודע למעשיו.

ישנם סוגים שונים של בריונות ברשת:

החרמה – הרחקה קבוצתית של אחד הילדים מהקבוצה. הימנעות מתקשורת אינטרנטית עמו והתעלמות מנוכחותו ברשת.

הטרדה – שליחה חוזרת ומתמשכת של מסרים מעליבים, קללות ואיומים.

איומים – יכולים להתבצע תוך הפחדה וסחיטה..

מניעה –  חרם בעולם האינטרנט. הרחקת הנער ממפגש חברתי המתרחש באינטרנט.

מעקב –  מעקב אחרי נער או נערה הנועד להשיג פרטים ומידע אישי כדי לפגוע בו, לסחוט אותו או להטיל עליו אימה. המעקב יכול להתרחש למשל דרך תוכנות למסרים מידיים, חדרי צ'טים ורשתות חברתיות.

לבריונות יש השפעות רבות. היא עלולה להחליש את האווירה בבית הספר ולערער אותה, להשפיע על ביצועיהם החברתיים והלימודיים של הקורבנות ושל התוקפים, לגרום לטראומה נפשית לקורבנות, ובמקרים קיצוניים מאוד גם להוביל להתאבדות.

הדרכים לטיפול בבריונות ברשת אינן רבות. הן כוללות בעיקר שיח עם הנפגעים, הפוגעים והעדים. מועברים קורסים בבתי הספר בנושא הפסקת הבריונות ברשת והוקמו עמותות למניעתה.

Whiteboarde-

 

כתבת: ירדן פרץ

צלמת: דנה יעקבזון

עורכת: דנה יעקבזון

ציירת: שיראל מרציאנו

איגוד האינטרנט הישראלי

כחלק מעבודת החקר שלנו החלטנו לראיין את הגוף המרכזי שמטפל בבריונות ברשת בישראל- איגוד האינטרנט הישראלי. שם ניפגשנו עם שתי דמויות מרכזיות שעוזרות לכל מי שגולש ברשת האינטרנט להרגיש בטוח, ולכל מי שעבר בריונות ברשת לדעת שהוא לא לבד.

כשהגענו למשרדים של איגוד האינטרנט הישראלי פגשנו את אורנה היילינגר- מנהלת איגוד האינטרנט הישראלי ויונתן- האחראי על הקו החם בו עונים  לטלפונים של אנשים מכל הגילאים המספרים על הפגיעה ברשת שהם חוו. יונתן והמרכזנים האחרים מייעצים ועוזרים להם.

היה חשוב לנו להבין מהי מטרת האיגוד ומהן הפעילויות שעושים במסגרתו .

אורנה ציינה בפנינו שתי פעילויות מרכזיות של המרכז לאינטרנט בטוח והן :

• מפעילים קו חם שעובד 7 \24  ונותן מענה למי שחלילה נפגע ברשת.
• כל מה שקשור לפעילות של מניעה, הרצאות לקידום הידע, להשתתף בראיונות כאלה כמו שאנו ערכנו עמה ולהסביר את חשיבות הנושא.

דברים נוספים בהם פועל הארגון, הם: פעילות פרלמנטרית, קידום חוקים שיעזרו או מניעת חוקים שיפגעו בחופש האינטרנט. הפעלת קואליציה מאוד רחבה של ארגונים שכל המטרה שלהם היא לעשות ולחולל שינוי ברשת.

יונתן טוען כי התופעה של הבריונות  ברשת היא תופעה חמורה מאוד ובקלות רבה מאוד ניתן לעשות נזק שהוא נזק לא פחות רציני מאשר פגיעה פיזית או מילולית בפרונט בלייב .

לטענתו "רק אם התופעה תעלה לסדר היום היא תעלם".

לעומת זאת  אורנה חושבת שהתופעה של בריונות ברשת יכולה להיעלם בדרכים מעשיות כמו שהאיגוד אינטרנט ישראלי יכול להציע , לדבריה "בין אם אתה מבוגר או ילד תפנה אלינו,  אל תהסס ואל תשאר עם הפגיעה לבד קרא לעזרה. אני קוראת לכל מי שנפגע, המרכז לאינטרנט פתוח- עובד 7\24,אנו מבטיחים אנונימיות, ושננסה את הכל על מנת לעזור ולפעמים הטוב שהתקשרת ובוא נראה אך אנחנו יכולים לעזור עושה את העבודה" .

באתר איגוד האינטרנט הישראלי ישנה קטגוריה הנקראת המרכז לאינטרנט בטוח, בקטגוריה הזו ישנה פנייה לאנשים מכל הגילאים שנפגעו מפגיעה ברשת. זוהי  יוזמה של איגוד האינטרנט הישראלי לטובת גלישה בטוחה ונבונה.

מן הראיון המסקנה שלנו ברורה.  תשתפו ואל תשתתפו. לא הייתם רוצים להיות חלק מהאנשים שנפגעים ברשת ולא הייתם רוצים שיפגעו בכם אל תקחו חלק בבריונות ברשת !

צפו בראיון המלא עם אורנה ויונתן:

כתבת: ירדן פרץ ונעם כהן

צלמת: דנה יעקבזון

עורכים: דנה יעקבזון וניב שבבו

בריונות מינית ברשת

בריונות מינית:

 

משאל רחוב: עד כמה מודעים לתופעת הבריונות מינית ברשת ומה חושבים עלייה.

 

ערכנו משאל רחוב בנושא בריונות מינית ברשת בו שאלנו אנשים מכל הגילאים והמינים את השאלות המרכזיות שנשאלות כאשר דנים בנושא.

תחילה האנשים נשאלו מה הם יודעים על בריונות מינית ברשת. הופתענו לגלות שרוב האנשים ענו את אותן התשובות- הבריונות המינית ברשת היא תופעה מסוכנת שפוגעת רבות באנשים שלא יכולים לעשות הרבה דברים כדי למנוע או להפסיק אותה. אנשים רבים היו מודעים לסכנות הפיזיות והנפשיות של הנפגעים וציינו זאת בתשובתם, וכך ענו על הגדרתה המילונית של בריונות מינית ברשת-  בריונות מוגדרת כהתנהגות אלימה המאופיינת בכוונה לפגוע באדם אחר, חזרה על הפגיעה וחוסר איזון במידת הכוח. בריונות מינית היא בריונות המבוססת על מין הקורבן, מגדרו, נטייתו המינית או התנהגותו המינית.

לאחר ניתוח התשובות ואיחודן, גילינו מספר דברים:

רוב הנענים חושבים שהבנות נפגעות יותר מבריונות מינית ברשת. כאשר הם נשאלו מדוע, רוב המרואיינים לא ידעו מה לענות. הם אמרו שניתן להניח כי בנות נפגעות מבריונות מינית ברשת יותר מגברים ושהן גם מדווחות על כך יותר.

תמונות נתונים ירדןנשים וגברים שענו על המשאל חושבים שבריונות מינית פוגעת יותר כאשר נעשית פנים מול פנים ולוו דווקא ברשת.

אנשים ענו באופן כמעט חד משמעי שלא עושים מספיק כדי למנוע את הבריונות המינית ברשת.

אנשים חושבים שתופעת הבריונות המינית ברשת היא חמורה, וכשהתבקשו לדרגה במספרים שבין 1 ל5 כאשר 1 מתכוון לתופעה לא חמורה כלל, ו5 מתכוון לתופעה חמורה מאוד, הם מספרו אותה כ4.

כאשר סיימנו את הסקר וקראנו את תוצאותיו עלתה במוחנו שאלה חשובה- למה? למה אנשים חושבים שבנות נפגעות יותר מהטרדות מיניות ברשת? למה הידע על ההטרדות המיניות ברשת מצומצם כל כך, ואולי השאלה החשובה ביותר- איך נוכל לעצור או לפחות לצמצם את התופעה האיומה הזאת?

מעוניינים לדעת את התשובות לשאלות הללו? קראו באתר כתבות נוספות בנושא בריונות ברשת.

כתבות: נעם כהן וירדן פרץ.