בריונות ברשת – יש מנוס ממנה?!
בריונות ברשת תפגע בכם גם כשלא תצפו לה. אתם חושבים שאתם בטוחים מפניה אבל בסוף, אף אחד לא מוגן מפני הבריונות ברשת. אתם תרגישו כלואים וחסרי אונים. מה תוכלו לעשות נגד הבריונות? להתלונן? להתעלם? הריי אי אפשר להוריד את התכנים שמועלים לרשת האינטרנט. זוהי המהות של בריונות ברשת. כשנפגעת- אין לך לאן לברוח.
כנסו לכתבת הווידאו לשמוע את סיפורי האישי ו/או המשיכו לקרוא.
*בואו ונשים לזה סוף!*
אני הייתי בכיתה ט׳ כשזה קרה לי. רצתי למועצת התלמידים של בית הספר שלי, והפכתי לסגן יושב הראש. אני לא יודעת למה, אבל מיד הרגשתי שהחברים האחרים במועצה לא אהבו אותי. הם היו קרים וצחקו עליי קצת מאחורי הגב ודיי הרבה בפנים. לא היה להם אכפת איך הרגשתי. הם צחקו ונהנו על חשבוני ואני חייכתי בעצב וניסיתי להתעלם. אחרי שנים שעברתי בריונות בבית הספר היסודי בו ״חברי״ לכיתה צחקו על המשקל העודף שלי כל העיניין הזה חזר. לא משנה כמה גדלתי וכמה התחזקתי, זה עדיין כאב אבל אחרי שנים של הצקות למדתי- להתעלם זו הדרך היחידה להתגבר על הבריונות. אבל למרות כל ההתעלמות צריך לדעת דבר אחד חשוב- כשתכנים עולים לרשת הם נשארים שם. לנצח.
כשהם התחילו לצלם תמונות שלי ולשלוח אותן לקבוצת הווטסאפ של מועצת התלמידים, וכמובן גם לצחוק עליהן, אז הבנתי שאני חייבת לעזוב לפניי שהמצב יחמיר. נאלצתי לעזוב את מועצת התלמידים ואת הפעילויות שכל כך אהבתי לעשות בגלל שידעתי שמכאן זה רק יחמיר.
שכחתי לציין משהו. בקבוצה היו 15 תלמידים ומורה. 10 מהם היו נגדי ושיתפו פעולה. חוץ ממני עוד 5 תלמידים יכלו לפנות למישהו ולהתלונן. אך אף אחד לא עשה זאת. אפילו המורה האחראית לא עשתה דבר. הייתי לבד. באותה שנה נרשמתי לבית ספר אחר וגם התקבלתי אליו. למזלי, הילדים שהובילו את הבריונות- תלמידי כיתה י״ב- עזבו את בית הספר, וכך גם אחת הבנות בשכבה שלי שנהנתה לרדת עליי בכל הזדמנות שקיבלה. נשארתי בבית הספר אך לעולם לא שכחתי את מה שקרה. רק אם אומרים לידי את השם של אותה ילדה מתחיל לכאוב לי בחזה. אני כותבת את הטור הזה עם דמעות בעיניים, בקושי יכולה לראות את המקשים.
רק כאשר מישהו מצלם ומפיץ עליך תמונה מביכה, והופך אותך ללעג בפני אנשים אחרים השותפים לקבוצה או עוקבים, צופים ו/או חברים שיש להם גישה לעמוד שלך רק אז אתה יכול להבין מה הרגיש הילד הזה, שצחקת על השיניים העקומות שלו או על הקול המוזר שלו לפני כמה שנים. אתה מרגיש כלוא. אתה לא תמיד יכול לברוח ולהתחמק מהבריונות הזו – אם הצלחת? כל הכבוד! חמקת מהכדור וכנראה שקבוצת האנשים שצחקו עליך הפסיקו ועברו לקרבן הבא. ואם לא? אם היציאה מקבוצת הווטסאפ, מחיקת הפייסבוק, החלפת בית הספר – אם כולן לא עזרו? מה אתה יכול לעשות? לסבול בשקט? להתעלם? הרי לא תמיד אפשר לטפל ב"בריונות ברשת".
כיום, הטיפול כולל בעיקר שיח עם הנפגעים והפוגעים.
לדעתי, אם יתמקדו בעדים למקרה וינסו להסביר להם למה צריך לעצור את הבריונות ולא לקחת בה חלק, היא תפסיק מעצמה. הבריונים לא יקבלו את היחס והצחוקים שחיפשו, ויפסיקו.
בבתי הספר מועברים שיעורים בנושא מודעות לתופעת הבריונות ברשת במטרה למנוע אותה עוד לפני שהחלה, והוקמו עמותות למען מי שעבר בריונות ברשת, ולמניעתה. אני חושבת שיש להדגיש את המקום של העדים למקרי הבריונות ולכוון ולחזק אותם לכך שיעשו מעשה ויעצרו את מיקרה הבריונות אליו הם עדים עוד בחיתוליו. אם יש צורך, בוודאי שעליהם לפנות לגורמים הרלוונטיים.
יש לזכור שלמרות כל השיעורים וההסברים, לא ניתן למחוק את כל התכנים שהועלו לרשת. אין דבר שימנע ממישהו לשמור את התמונה המביכה שצילם, ולהעלות אותה לאחר מכן. גם אם הבריון "המקורי" – שהתחיל את הבריונות – הפסיק אותה, אין דבר שימנע ממי שצפה בכל העניין מהצד להמשיך במקומו.
לכן, גם אם נראה שהבריונות הפסיקה, אסור לשכוח שהתכנים שהועלו לרשת האינטרנט תמיד יהיו שם, ושעד שמישהו לא ימצא דרך למחוק את התכנים הללו – הם לעולם לא ייעלמו.
עובר בריונות ברשת? תחסום אותם מיד! כי מזה הם ניזונים. הדמעות שלך- גורמות להם לחייך. החתכים שעשית על פרק היד- מראים להם שהם מצליחים. הימים בהם אתה נשאר בבית הם הימים בהם הם הכי נהנים. וככה כמו מפלצת הם גדלים וגדלים וגדלים. אל תיתן להם לנצח! אל תיתן להם את התענוג! בוא לבית הספר עם גב זקוף וחיוך על הפנים ותזכור- אתה אף פעם לא לבד! תתעלם מהם ותהרוג אותם בנחמדות. חייך- והם יהיו מופתעים. תהנה ותנהל חיי חברה- הם יבינו שהם לא מזיזים לך. תבוא ללימודים כל יום- תמיד תהיה לידם. וככה הם יבינו- אתה לא נפגע ״מהבדיחות״ שלהם ואין להם מה להמשיך. אפילו אם אתה לא מרגיש ככה- תראה חזק. תלבש פנים אמיצות ותראה איך הם מפסיקים לבד.
עדים לבריונות ברשת? תפסיקו מיד! פנו ליועץ בית הספר, למורים ולהורים שלכם. אל תעודדו את הבריונים. אל תוסיפו דלק למדורה! צאו נגד הבריונים והבריונות, אל תהיו רק עדים לה- תעזרו לעצור אותה. ואולי הדבר הכי חשוב- אל תשתפו! אתם אלו שיחליטו האם הבריונות עוצרת, או האם היא ממשיכה. האם תעזרו להרוס לאותו אדם את החיים? או שאולי תעזרו להציל אותם?
אל תעמדו מהצד! תעצרו את השיתוף! תעצרו את הבריונות!
כתבת: ירדן פרץ
צלמת: דנה יעקבזון
עורכת: שקד וסרמן
בריונות ברשת 