בריונות ברשת – יש מנוס ממנה?
מגישה – ירדן פרץ
מוגש למורה – ורד קורלנדר
בית הספר – אורט שלומי
תוכן עניינים
מבוא………………………………………………………………………1
סקירת ספרות………………………………………………………….….2-3
טור דעה…………………………………………………………………..4-5
דיון ומסקנות…………………………………………………………..…..6
סיכום…………………………………………………………………….7
ביבליוגרפיה……………………………………………………………….8
מבוא
בריונות ברשת היא תופעה קשה ומסוכנת ששיעור הפגיעה שלה נהיה גבוה יותר ויותר כאשר הזמן חולף. קיימים גופים רבים כדי למגר את הבריונות ובמטרה לנסות להעלים אותה מהאינטרנט נחקקו חוקים והוקצו משאבים ואנשים רבים. העבודה שלי עוסקת במהותה של הבריונות ברשת- מהי באמת?, ובשאלה שרבים עוסקים בה- האם באמת אפשר להפסיק את הבריונות ברשת ואת הנוכחות שלה ברשתות החברתיות?
בעידן טכנולוגי כמו שלנו, בו המכשירים האלקטרוניים שלנו שומרים את המידע באופן אוטומטי, נשאלת השאלה- האם אחרי שנמחקו התכנים מהאינטרנט הם באמת נעלמים? צילום המסך למשל, היא אפשרות אחת מבין רבות שנותנות לאדם שמקבל כל הודעה או תמונה לשמור אותה בגלריה שלו. אם אדם יצלם את התמונה או השיחה שנמחקו מן הרשת, הוא יוכל לפרסם אותן שוב מתי שירצה ולמי שירצה. ההשערה שלי היא שההצקות יכולות להפסיק אך התמונות לעולם לא יכולות להימחק מכל מכשיר אליהן הגיעו, ולכן אם ההחלטה להפסיק את הבריונות לא הגיעה מכל מי שלקח בה חלק, היא לעולם לא תעלם.
סקירת ספרות – בריונות ברשת ועצירתה
בשנים האחרונות אנו נתקלים יותר ויותר במקרים של הצקות, חרמות וסחיטה בקרב ילדים וצעירים, המתרחשות ברשת ובמספר מקרים הביאו גם להתאבדויות ולמוות.
משרד החינוך (האתר הרשמי של משרד החינוך) סובר כי, רשת האינטרנט בכלל והרשתות החברתיות בפרט יצרו מרחב נוסף בו אנו מנהלים את חיינו ואת היחסים שלנו עם הסביבה. ילדים ובני נוער רבים מבלים שעות רבות מהיום ברשת בשיחות, שיתופים, החלפת דעות, חוויות ועוד. אך יחד עם פעילויות אלו, הרשתות החברתיות יצרו זירה נוספת המאפשרת תופעות אלימות העלולות לסכן חיים.
לפי מכון תמיר לפסיכותרפיה, בריונות ברשת היא תופעה של השנים האחרונות, בה אנשים מאמצים את הרשתות החברתיות כבמה להתאכזר לאחרים, להשמיצם ברבים, להפיץ שמועות, לתקוף ולפגוע. אנשים משתמשים בבמה הרחבה שמאפשרת הרשת, באמצעותה יכולים להגיע למספר בלתי נתפס של אנשים, על מנת להפיץ שמועות, להפיץ סרטונים ותמונות מביכות, להוציא מהארון, לפרסם פרטים פרטיים ולפגוע באנשים בצורה הרסנית ובלתי הפיכה. המונים נפגעים מתופעת הבריונות ברשת, אשר הפכה למסוכנת ביותר וכמעט אחת לשבוע ניתן למצוא בכותרות ידיעה על נער שהתאבד בעקבות השמצות ברשתות החברתיות.
בריונות ברשת היא פעילות מכוונת ותוקפנית שנועדה לפגוע באחר, והנעשית באמצעות רשת האינטרנט.
ד"ר אולניק-שמש (אולניק-שמש והיימן 2012 ) טוענת שהשימוש ברשת האינטרנט מאפשר את הפעילות הבריונית ביתר קלות, כאשר הפגיעה עלולה אפילו להתעצם באופן זה. יחד עם טלי היימן (אולניק-שמש והיימן 2012 ) הגיעה להבנה שהבריונות ברשת מתרחשת לרוב במקביל לבריונות בבית הספר ובאה לידי ביטוי באופנים שונים:
- החרמה – הרחקה קבוצתית של אחד הילדים מהקבוצה. הימנעות מתקשורת אינטרנטית עמו והתעלמות מנוכחותו ברשת.
- הטרדה – שליחה חוזרת ומתמשכת של מסרים מעליבים, קללות ואיומים.
- איומים – יכולים להתבצע תוך הפחדה וסחיטה.
- השמצה – הפצת שקרים, תוך שימוש בסרטונים או תמונות שעברו עיבוד, במטרה לפגוע בתדמיתו של המותקף ובקשרים החברתיים שלו.
- התחזות והולכת שולל – שימוש בפרטים אישיים של הנער לפרסום מידע בשמו או התחזות לאדם אחר כדי להוציא ממנו מידע אישי ואינטימי שיועבר לאחרים.
- מניעה – חרם בעולם האינטרנט. הרחקת הנער ממפגש חברתי המתרחש באינטרנט.
- מעקב – מעקב אחרי נער או נערה הנועד להשיג פרטים ומידע אישי כדי לפגוע בו, לסחוט אותו או להטיל עליו אימה. המעקב יכול להתרחש למשל דרך תוכנות למסרים מידיים, חדרי צ'טים ורשתות חברתיות.
לבריונות ברשת יש מאפיינים ייחודיים אשר מבחינים אותה מכל בריונות אחרת. לפי ד"ר היימן (2012), ומשרד החינוך מאפייניה של הבריונות ברשת הם:
- אנונימיות– מאפיין מרכזי של אלימות ברשת. האנונימיות מאפשרת לנער/ה לשתף או לחשוף את האחר בפרטים אישיים מבלי להיחשף. מרבית הקרבנות של אלימות ברשת אינם מכירים את זהות התוקף ולתוקפים יש יכולת לשמור על זהות בדויה ולהישאר אנונימיים.
- קהל רחב– האינטרנט מאפשר תפוצה רחבה ומהירה למספר רב של משתמשים. למעורבים באלימות ברשת יש יכולת להפיץ הודעות, תמונות או כל חומר אחר לקהל עצום.
- נגישות גבוהה– האינטרנט נגיש בכל מקום ובכל שעה, והגבול בין מקום הימצאות הפוגע לבין מקום הימצאות הקרבן מיטשטש. האלימות והפגיעות עלולות להגיע לכל מקום.
- יחסים לא שוויוניים– באלימות מחוץ לרשת יש לתוקף יתרון פיזי; באלימות ברשת היתרון הוא לעתים בידע טכנולוגי, וההטרדה יכולה להיעשות באמצעות הקלדה בלבד. כוחו של התוקף נובע לרוב מיכולתו לשלוט במדיה האלקטרונית ולהשתמש בה לצורכי הטרדה ברשת.
- קושי בגילוי ובדיווח– קרבנות של אלימות ברשת נוטים פחות לדווח על הפגיעה לעומת קרבנות מחוץ לה. לגורמים חינוכיים וטיפוליים ולהורים קשה יותר לגלות את הפגיעה ולסייע להפסקתה.
לרשימתם, משרד החינוך מוסיף כי השפעות הבריונות ברשת על קרבנותיה מגיעות לכל היבט בחייהם. בתחום הלימודי נמצאת ירידה ניכרת בהישגיהם הלימודיים של תלמידים הסובלים ממנה, בני נוער שעוברים בריונות ברשת נוטים להיות מופנמים ושקטים יותר משהיו בעבר,הם מרגישים חסרי ביטחון, אין להם חברים רבים ובמקרים מסוימים הם יכולים להרגיש חוסר אונים ולהיות תוקפניים.
אבני (אבני 2013) מציין כי הדרכים לטיפול בבריונות ברשת אינן רבות. הן כוללות בעיקר שיח עם הנפגעים, הפוגעים והעדים בו ינסו להסביר לכל קבוצה מדוע חשוב להפסיק את הבריונות ברשת, לספר אם מישהו ראה שמתרחשת כלפי אדם אחר בריונות וטיפול במי שעבר אותה בניסיון למנוע את תופעות הלוואי של הבריונות.הוא אומר שמועברים קורסים בבתי הספר בנושא הפסקת הבריונות ברשת והוקמו עמותות למניעתה כגון עמותת "עתיד בטוח" שמפעילה כ-100 נבחרות של בני נוער מובילים, ברחבי ישראל, מטירת הכרמל שבצפון ועד אופקים שבדרום, בעשרות בתי ספר. נבחרות "מנהיגות צעירה" אלו פועלות כסוכני שינוי ליצירת עתיד בטוח בסביבתם בפיתוח מיזמים שמטרתם למנוע אלימות ברשת. את הנבחרות מובילים סטודנטים שזוכים למלגה והכשרה.
עו"ד אונגר ( אונגר 2015) טוען שכאשר הפרסום נעשה ברשת האינטרנט, המאפשרת ממילא הפצה חוזרת ונשנית של התוכן הפוגעני, גם אם הפוגע עצמו לא חזר על הפצת התוכן הפוגעני, הוא יחזור ובמוקדם או מאוחר יופיע שוב. הוא מוסיף כי ניתוח של חוקים שונים מראה שהם מאפשרים הטלת אחריות על בריוני הרשת אך אינן מכסות את כל הפעולות שניתן להגדירן כבריונות רשת, ושבמקרים רבים, הגדרת יסודותיהן העובדתיים או הנפשיים של העבירות או העוולות אינה מאפשרת הטלת אחריות פלילית או אזרחית על בריוני הרשת.
לסיכום, ניתן לראות שהבריונות ברשת היא תופעה רחבה וקשה שמשפיעה על אנשים רבים. יש לה צורות ביטויי רבות והיא יכולה להימצא בכל רשת האינטרנט, היא נגישה לקהל רחב וקשה מאוד לעצור אותה. בגלל שעצירתה היא משימה קשה ואף כמעט בלתי אפשרית, מושקעים מאמצים רבים למנוע בה עוד לפני שהחלה.
טור דעה
בריונות ברשת – יש מנוס ממנה?!
אין שום ספק שהבריונות ברשת היא תופעה קשה ומסוכנת! כיום, רוב האנשים בעולם משתמשים ברשת האינטרנט. חלקם עברו איזו שהיא חוויה לא נעימה ברשת, אך רבים מהם גם חוו בריונות רצינית וקשוחה שהשאירה אותם חסרי יכולת להתגונן מפניה, ולעצור אותה.
*בואו ונשים לזה סוף!*
בריונות ברשת קוראת כשאנשים מאמצים את הרשתות החברתיות כבמה להתאכזר לאחרים, ובעצם בריונות ברשת היא פעילות מכוונת ותוקפנית שנועדה לפגוע באחר, ונעשית באמצעות רשת האינטרנט.
בני נוער וילדים רבים, כמוני למשל, מבלים שעות רבות ברשת האינטרנט: בפייסבוק, אינסטגרם, סנאפצאט ועוד. אנחנו מחוברים לטלפונים שלנו וצוחקים מבדיחות ששלחו לנו חברים לכיתה – לפעמים על אנשים אחרים. אחר כך אנו טוענים שזה הכל בצחוק ושמי שצחקנו עליו צריך ללמוד לקבל בדיחה, אבל לפעמים הבדיחות האלה מרחיקות לכת ויכולות להיגמר בדרך רעה מאוד.
אני הייתי בכיתה ט׳ כשזה קרה לי. רצתי למועצת התלמידים של בית הספר שלי, והפכתי לסגן יושב הראש. אני לא יודעת למה, אבל מיד הרגשתי שהחברים האחרים במועצה לא אהבו אותי. הם היו קרים וצחקו עליי קצת מאחורי הגב ודיי הרבה בפנים. לא היה להם אכפת איך הרגשתי. הם צחקו ונהנו על חשבוני ואני חייכתי בעצב וניסיתי להתעלם. אחרי שנים שעברתי בריונות בבית הספר היסודי בו ״חברי״ לכיתה צחקו על המשקל העודף שלי כל העיניין הזה חזר. לא משנה כמה גדלתי וכמה התחזקתי, זה עדיין כאב אבל אחרי שנים של הצקות למדתי- להתעלם זו הדרך היחידה להתגבר על הבריונות. אבל למרות כל ההתעלמות צריך לדעת דבר אחד חשוב- כשתכנים עולים לרשת הם נשארים שם. לנצח.
כשהם התחילו לצלם תמונות שלי ולשלוח אותן לקבוצת הווטסאפ של מועצת התלמידים, וכמובן גם לצחוק עליהן, אז הבנתי שאני חייבת לעזוב לפניי שהמצב יחמיר. נאלצתי לעזוב את מועצת התלמידים ואת הפעילויות שכל כך אהבתי לעשות בגלל שידעתי שמכאן זה רק יחמיר.
שכחתי לציין משהו. בקבוצה היו 15 תלמידים ומורה. 10 מהם היו נגדי ושיתפו פעולה. חוץ ממני עוד 5 תלמידים יכלו לפנות למישהו ולהתלונן. אך אף אחד לא עשה זאת. אפילו המורה האחראית לא עשתה דבר. הייתי לבד. באותה שנה נרשמתי לבית ספר אחר וגם התקבלתי אליו. למזלי, הילדים שהובילו את הבריונות- תלמידי כיתה י״ב- עזבו את בית הספר, וכך גם אחת הבנות בשכבה שלי שנהנתה לרדת עליי בכל הזדמנות שקיבלה. נשארתי בבית הספר אך לעולם לא שכחתי את מה שקרה. רק אם אומרים לידי את השם של אותה ילדה מתחיל לכאוב לי בחזה. אני כותבת את הטור הזה עם דמעות בעיניים, בקושי יכולה לראות את המקשים.
רק כאשר מישהו מצלם ומפיץ עליך תמונה מביכה, והופך אותך ללעג בפני אנשים אחרים השותפים לקבוצה או עוקבים, צופים ו/או חברים שיש להם גישה לעמוד שלך רק אז אתה יכול להבין מה הרגיש הילד הזה, שצחקת על השיניים העקומות שלו או על הקול המוזר שלו לפני כמה שנים. אתה מרגיש כלוא. אתה לא תמיד יכול לברוח ולהתחמק מהבריונות הזו – אם הצלחת? כל הכבוד! חמקת מהכדור וכנראה שקבוצת האנשים שצחקו עליך הפסיקו ועברו לקרבן הבא. ואם לא? אם היציאה מקבוצת הווטסאפ, מחיקת הפייסבוק, החלפת בית הספר – אם כולן לא עזרו? מה אתה יכול לעשות? לסבול בשקט? להתעלם? הרי לא תמיד אפשר לטפל ב"בריונות ברשת".
כיום, הטיפול כולל בעיקר שיח עם הנפגעים והפוגעים.
לדעתי, אם יתמקדו בעדים למקרה וינסו להסביר להם למה צריך לעצור את הבריונות ולא לקחת בה חלק, היא תפסיק מעצמה. הבריונים לא יקבלו את היחס והצחוקים שחיפשו, ויפסיקו.
בבתי הספר מועברים שיעורים בנושא מודעות לתופעת הבריונות ברשת במטרה למנוע אותה עוד לפני שהחלה, והוקמו עמותות למען מי שעבר בריונות ברשת, ולמניעתה. אני חושבת שיש להדגיש את המקום של העדים למקרי הבריונות ולכוון ולחזק אותם לכך שיעשו מעשה ויעצרו את מיקרה הבריונות אליו הם עדים עוד בחיתוליו. אם יש צורך, בוודאי שעליהם לפנות לגורמים הרלוונטיים.
יש לזכור שלמרות כל השיעורים וההסברים, לא ניתן למחוק את כל התכנים שהועלו לרשת. אין דבר שימנע ממישהו לשמור את התמונה המביכה שצילם, ולהעלות אותה לאחר מכן. גם אם הבריון "המקורי" – שהתחיל את הבריונות – הפסיק אותה, אין דבר שימנע ממי שצפה בכל העניין מהצד להמשיך במקומו.
לכן, גם אם נראה שהבריונות הפסיקה, אסור לשכוח שהתכנים שהועלו לרשת האינטרנט תמיד יהיו שם, ושעד שמישהו לא ימצא דרך למחוק את התכנים הללו – הם לעולם לא ייעלמו.
עובר בריונות ברשת? תחסום אותם מיד! כי מזה הם ניזונים. הדמעות שלך- גורמות להם לחייך. החתכים שעשית על פרק היד- מראים להם שהם מצליחים. הימים בהם אתה נשאר בבית הם הימים בהם הם הכי נהנים. וככה כמו מפלצת הם גדלים וגדלים וגדלים. אל תיתן להם לנצח! אל תיתן להם את התענוג! בוא לבית הספר עם גב זקוף וחיוך על הפנים ותזכור- אתה אף פעם לא לבד! תתעלם מהם ותהרוג אותם בנחמדות. חייך- והם יהיו מופתעים. תהנה ותנהל חיי חברה- הם יבינו שהם לא מזיזים לך. תבוא ללימודים כל יום- תמיד תהיה לידם. וככה הם יבינו- אתה לא נפגע ״מהבדיחות״ שלהם ואין להם מה להמשיך. אפילו אם אתה לא מרגיש ככה- תראה חזק. תלבש פנים אמיצות ותראה איך הם מפסיקים לבד.
עדים לבריונות ברשת? תפסיקו מיד! פנו ליועץ בית הספר, למורים ולהורים שלכם. אל תעודדו את הבריונים. אל תוסיפו דלק למדורה! צאו נגד הבריונים והבריונות, אל תהיו רק עדים לה- תעזרו לעצור אותה. ואולי הדבר הכי חשוב- אל תשתפו! אתם אלו שיחליטו האם הבריונות עוצרת, או האם היא ממשיכה. האם תעזרו להרוס לאותו אדם את החיים? או שאולי תעזרו להציל אותם?
אל תעמדו מהצד! תעצרו את השיתוף! תעצרו את הבריונות!
קישור לכתבה בנושא בריונות ברשת – https://www.youtube.com/watch?v=T6CnjpUF5Ww
דיון ומסקנות
לאחר כתיבת הכתבה וחקירת הנושא גיליתי שבאמת אי אפשר למחוק את התוכן שהועלה לרשת אינטרנט לגמרי, אבל במקרים רבים הבריונות לא ממשיכה אחרי שעצרו אותה בעזרת התערבות הגורמים הגבוהים (מורים, הורים ואפילו המשטרה). במקרים מסוימים הבריונים מבינים שפגעו באותו אדם ומפסיקים תוך לקיחת אחריות על מה שעשו והרגשת אשם, וברוב המקרים כאשר הנפגע מבין את הסיבה למה שעושים לו – הבריונים מבדרים את עצמם עם הכאב והסבל שלו- והוא מפסיק להתייחס לכל ההעלבות, הבריונים מפסיקים מעצמם. חלקם עוברים לקרבן אחר וחלקם מפסיקים.
כיוון שהמשטרה לא הסכימה להתראיין ולספר לי פנים מול פנים מה העונש על בריונות ברשת ומה אחוז האנשים שבאמת פונים למשטרה, בדקתי זאת באתרים שונים וגיליתי מספר נתונים וסטטיסטיקות: כל ילד רביעי במדינת ישראל (24%) נפגע מבריונות ברשת, 41% מקרב בני הנוער שנפגעו מבריונות ברשת האינטרנט סיפרו על כך לחבר, 29% סיפרו להורה, 40% לא סיפרו על כך לאיש ורק 2 אחוזים בלבד פנו למשטרה. כאשר כן פונים למשטרה האכיפה אינה חד משמעית. הבריון לא יקבל תקופת מאסר על דבריו ויקבל אזהרה או קנס כספי. העונש משתנה בין אדם לאדם ויש בריונים שיוצאים בלי עונש כיוון שקשה להוכיח את הכוונות של הבריון ואת מה שעשה.
בסופו של דבר גיליתי שהרבה ממקרי הבריונות נשארים חסויים והנפגע לא מספר על כך לאף אחד. ישנם מספר אנשים שחו בריונות ברשת אך לא מגדירים אותה כך בכלל ואנשים אחרים מקבלים את מה שעברו וממשיכים בחייהם בלי לחשוב על כך יותר מידי.
סיכום
לסיכום, ניתן להבין שהבריונות ברשת היא תופעה קשה וחמורה שפוגעת בהרבה אנשים ובני נוער בעיקר. הבריונות יכולה להתרחש בכל מקום ולכן אף אחד לא מוגן מפניה.
קיימים גופים רבים כדי למגר את תופעת הבריונות ברשת ובמטרה לנסות להעלים אותה מהאינטרנט נחקקו חוקים ומוקצים משאבים רבים כל שנה, אך נשאלת השאלה האם באמת אפשר להפסיק את הבריונות ברשת ואת הנוכחות שלה ברשתות החברתיות?
בעידן טכנולוגי כמו שלנו היום, בו המכשירים האלקטרוניים שלנו שומרים את המידע באופן אוטומטי, נשאלת השאלה- האם אחרי שנמחקו התכנים מהאינטרנט הם באמת נעלמים?קיימות דרכים רבות לשמור מידע ותמונות בטלפונים החכמים שלנו כיום, והאדם ששומר מידע מסויים על מישהו יוכל לפרסם אותן שוב מתי שירצה ולמי שירצה. ההשערה שלי היא שההצקות יכולות להפסיק אך התמונות לעולם לא יכולות להימחק מכל מכשיר אליהן הגיעו, ולכן אם ההחלטה להפסיק את הבריונות לא הגיעה מכל מי שלקח בה חלק, היא לעולם לא תעלם.
לאחר כתיבת הכתבה וחקירת הנושא גיליתי שבאמת אי אפשר למחוק את התוכן שהועלה לרשת אינטרנט לגמרי, ושבמקרים רבים הבריונות לא ממשיכה אחרי שעצרו אותה בעזרת התערבות הגורמים הגבוהים. ברוב המקרים כאשר הנפגע מבין את הסיבה לבריונות – הבריונים מבדרים את עצמם עם הכאב והסבל שלו- והוא מפסיק להתייחס לכל ההעלבות, הבריונים מפסיקים מעצמם. חלקם עוברים לקרבן אחר וחלקם מפסיקים.
בזמן הכנת הכתבה גיליתי שכל ילד רביעי במדינת ישראל נפגע מבריונות ברשת, 40% לא סיפרו על שעברו בריונות ברשת לאיש, ו2 אחוזים בלבד פנו למשטרה. כאשר אדם כן פונה למשטרה הבריון לא יקבל תקופת מאסר על דבריו ויקבל אזהרה או קנס כספי אם בכלל כיוון שקשה להוכיח את הכוונות של הבריון ואת מה שעשה.
בסופו של דבר מתקבלת מסקנה אחת ברורה לאחר כל החקר שעשיתי- לא ניתן למחוק את התכנים שמועברים ברשתות החברתיות לעולם, ולכן על כל אדם לחשוב פעמיים על התמונות שמעלה לרשתות, ועל התגובות שרושם על תמונות של אנשים אחרים.
ביבליוגרפיה
אבני ג' (2013) "אאחד משישה בני נוער היה קרבן לאלימות ברשת", http://mobile.mako.co.il/special-success/young/Article-3484c0589dcd241006.htm
אולניק- שמש ד' (2012) "אלימות ובריונות ברשת– תמונת מצב", http://portal.macam.ac.il/ArticlePage.aspx?id=5208
אונגר י' (2015) "הטלת אחריות פלילית או אזרחית על מעשי בריונות ברשת", הלשכה המשפטית בכנסת http://m.knesset.gov.il/Activity/Info/LegalDepartmentSurveys/Survey050815.pdf
היימן ט' (2012) "אלימות ובריונות ברשת– תמונת מצב", http://portal.macam.ac.il/ArticlePage.aspx?id=5208
מכון תמיר לפסיכותרפיה https://www.tipulpsychology.co.il/therapy/children/cyber-bullying.html
בריונות ברשת 