דנה

השמצות ברשת – כמה הן באמת משפיעות עליכם?

 

שם- דנה יעקובזון

מוגש למורה- ורד קורלנדר

בית הספר- אורט שלומי

 

תוכן עיניינים

 

מבוא……………………………………………………1

סקירת ספרות……………………………………………2-3

טור דעה………………………………………………..4

דיון ומסקנות…………………………………………….5

סיכום…………………………………………………..6

ביבליוגרפיה……………………………………………..7

מבוא

 

בעבודתי חקרתי האם השמצות ברשת משפיעות על כל אחד מאיתנו וכיצד?

בהגדרתה, שיימינג מהווה לשון הרע ברשת כאשר אדם משמיץ אדם ברשת בגלל מוצאו, מקום מגוריו, דתו, אמונתו, מינו או נטייתו. השמצות אלה יכולות לפגוע בתדמיתו של האדם ובשמו הטוב.

השמצה היא הפצת מידע שקרי על מישהו באמצעות שליחת המידע למספר אנשים. מטרת ההשמצה היא פגיעה בבנאדם מבחינה חברתית אך לפעמים זה מגיע לפגיעה נפשית.

בעבודה גיליתי שלאנשים חשוב לדעת מה אחרים חושבים עליהם וכמובן שאף אחד לא רוצה שמישהו יחשוב עליו דברים רעים, לכן כל אחד צריך לחשוב פעמיים לפני שמפרסם הודעה או תגובה ברשת האינטרנט.

כחלק מעבודתי ההשמצות ברשת, ובגלל שהנושא קרוב וקשור כל כך לבריונות ברשת, החלטנו בקבוצתי לעשות את הקמפיין כנגד בריונות ברשת בנושא השמצות ברשת. הקמפיין נכתב וצולם במטרה למנוע את תופעת הבריונות ברשת, ולהסביר על גורמיה ותוצאותיה שאחד מאפייניה וכנראה הבולט והידוע ביותר בתקופה בה אנו חיים כיום- השמצות ברשת.

סקירת ספרות

 

כיום הטכנולוגיה היא מאוד מתקדמת. רוב האוכלוסייה מבלה זמן רב ברשתות החברתיות, מילדים עד למבוגרים. בני הנוער מבלים את הזמן הרב ביותר ברשתות החברתיות. הרשת הפכה להיות חלק בלתי נפרד מחייהם. היא משמשת אותם ללמידה, ליצירת מידע, לצריכת מידע ולטיפוח קשרים חברתיים.

לרשת יש גם השפעה שלילית על בני הנוער (אולניק שמש והיימן 2012).

ד"ר אולניק-שמש וד"ר היימן חקרו את האלימות והבריונות ברשת, הן טוענות שבני הנוער נחשפים לאלימות ובריונות ברשת, וכי תופעה זו התרחבה במידה נכרת בעשור האחרון (אולניק שמש והיימן 2012).

עו"ד דוק, מוסיף שתופעה זו נקראת שיימינג ומשמעה פרסום ברשת החברתית המציג מעשים חמורים של אדם במטרה להגנות ולבייש אותו. שיימינג מהווה לשון הרע ברשת כאשר אדם משמיץ אדם ברשת בגלל מוצאו, מקום מגוריו, דתו, אמונתו, מינו או נטייתו. השמצות אלה יכולות לפגוע בתדמיתו של האדם ובשמו הטוב.

(אולניק שמש והיימן 2012) גילו שאחת מדרכי הביטוי המוכרות של האלימות ברשת בקרב בני נוער היא השמצות. השמצה היא הפצת מידע שקרי על מישהו באמצעות שליחת המידע למספר אנשים. מטרת ההשמצה היא פגיעה בבנאדם מבחינה חברתית אך לפעמים זה מגיע לפגיעה נפשית.

(עמית 2012) גם טוען שהשמצות ברשת החברתית שונות בין הבנים לבנות. אצל הבנות, כשילדה מעלה תמונה לרשת וכמה חברות לא אוהבות את התמונה, תוך כמה דקות עולות תגובות מעליבות ופוגעניות. מקרה זה יכול להתפתח גם לחרם שכבתי. אצל הבנים לעומת זאת הם מציקים למישהו שהוא חלש יחסית. זה יכול להתבטא ביצירת דפים מזויפים אחד על השני או העלאת תמונות שעברו פוטושופ.

(עו"ד דוק) מחזק את דבריהם כך שהוא נותן דוגמה לזכות שנפגעת כאשר השמצה ברשת קורת, והזכות היא הזכות לשם טוב. לאנשים חשוב לדעת מה אחרים חושבים עליהם ואף אחד לא רוצה שמישהו יחשוב עליו דברים רעים. בנוסף לכך (עו"ד דוק) מציין שבית המשפט מסתכל על הפרסום וקובע ע"פ השכל הישר כיצד האדם הסביר היה מבין אותו. מושג האדם הסביר הוא אדם המייחסים לו אינטליגנציה וידע ממוצעים ולעיתים מעבר לכך. מדובר באדם אשר מייצג את החברה. הבעיה היא לעיתים מבחן האדם הסביר לא מתאים לחלק מהאוכלוסיות אשר מבינות את הפרסום הרע אחרת מרוב האוכלוסיות. האוכלוסייה מורכבת מקבוצות שונות בעלות מאפיינים שונים ולאור כך כל קבוצה מבינה את הפרסום אחרת מכלל החברה.

על פי סקר שערך (עמית 2012) בישראל, כ-70 אחוז מהילדים בגילאים 8 עד 13 מחוברים לרשת החברתית ורק ל-14 אחוז בגילאים 13 עד 29 אין עמוד ברשת החברתית.

ועל פי הסקר שערכו (אולניק שמש והיימן 2012)  עד כמה ילדים מודעים לחומרת הפגיעה של האלימות ברשת? והתוצאות הן 39.5 אחוז טענו שהפגיעה ברשת פוגעת פחות מאלימות פנים אל פנים. 44.1 אחוז טענו שהרשת פוגעת באותה מידה. רק 15.1 אחוז טענו שהיא פוגעת יותר.

לפי מחקרים שבדקו (אולניק שמש והיימן 2012) החוקרים תיארו את "חווית" בריונות ברשת כטראומטית. ההשפעות שלה השליליות הן פיזיות, רגשיות וחברתיות. אחת מהחוקרות (מייסון 2008) מציינת שבריונות ברשת עלולה להחליש את האווירה בבית הספר, לערער ולהשפיע על ביצועיהם החברתיים והלימודים של הקרבנות ושל התוקפים, לגרום לטראומה נפשית לקרבנות ובמקרים קיצוניים מאוד יכול גם להוביל להתאבדות.

(וייסבלאי 2011) טוענת שעם עליית המודעות לבעיית האובדנות פותחו אמצעים למניעתה. אמצעי ראשון הוא בית הספר, זוהי מסגרת עיקרית להתערבות בקרב ילדים ובני נוער. לתכניות הפועלות בבתי הספר יש שתי מטרות מרכזיות צמצום גורמי הסיכון להתאבדות בקרב תלמידים והפיינתם לטיפול המתאים. אמצעי שני הוא הקהילה, מסגרת זו אינה מסייעת אך ורק לבני הנוער אבל כשבני הנוער יזדקקו לעזרה כלשהי הם ידעו כיצד לעזור להם. האפשרויות הן עזרה ראשונה נפשית באמצעות הטלפון והאינטרנט, צמצום הזמינות של אמצעים קטלניים, פעילות בתקשורת והכשרת רופאי משפחה ורופאים כלליים שידעו לזהות בני נוער החווים דכאון.

לפיכך הרשת החברתית היא מקום נחמד להעביר בו את הזמן עד שאתה נתקל באלימות ברשת היכולה להביא אותך למצב שאתה לא יכול לחזור ממנו. לכן צריך להיות יותר זהירים ולהתרחק מהתופעה הזו כיוון שלא רק מי שחווה את זה נפגע אלא גם מי שמעביר את זה.

 

טור דעה

השמצות- "שיים" שזה אתה

השמצה היא הפצת מידע שקרי על מישהו באמצעות שליחת המידע למספר אנשים.  מטרתה של תופעה זו היא לפגוע בבן אדם מבחינה חברתית, אך לפעמים הפגיעה היא יותר מחברתית.

שמים סוף לתופעה הזאת!

השמצה ברשת מפונת לכל אחד, אך על בני הנוער זה משפיע יותר. הרשת היא חלק בלתי נפרד מחיינו, היא משמשת אותנו ללמידה, לצריכת מידע, ליצירת מידע ולטיפוח קשרים חברתיים.

בדרך כלל כשבן נוער מקליד מאחורי המחשב הוא לא מבין מה הוא יכול לגרום לאותו בן נוער שהוא פגע בו. פעמים רבות שהשמצות האלה שמות קץ לחייהם של אותם בני נוער שעוברים  חוויה נוראית שכזאת.

ההשמצות, או בשמן המוכר יותר- שיימינג, פוגעות בבני הנוער רבות ויכולות לפגוע בעצמם ותוך כדי כך באנשים שאוהבים אותם ולא רוצים לאבד אותם רק בגלל שאדם אחר לא יכול לשלוט בעצמו ולשעשע את עצמו בדרכים שלא כוללות הריסת חייו של אדם אחר.

לדעתי תופעה זו לא תסתיים עד שיכניסו לה מודעות בבתי החינוך. בני הנוער הם המושפעים העיקרים מהתופעה הזאת לכן בכדי לשנות את תודעה הזאת בתי החינוך צריכים לארגן תכנית מיוחדת אשר תטפל במקצועיות והבנה כלפי מי שעבר השמצות וכלפי מי שהשמיץ אדם אחר.

כשזה מגיע להשמצות יש לזה גם עניין משפטי. השמצת מישהו באינטרנט פוגעת בזכות לשם טוב. הזכות לשם טוב נמצאת בעיקר בדיני לשון הרע. מדוע חשובה הזכות לשם טוב ומדוע חשוב להגן עליה? לאנשים חשוב מה אנשים אחרים חושבים עליהם, האדם הוא יצור חברתי.

יש השלכות לשימוש בלשון הרע, והן:

  1. נזק תדמיתי – נזק לא מוחשי מכיוון שהוא נמצא בתודעתו של האדם. נזק כזה גורר אחריו גם נזקים אחרים שהם יותר מוחשיים. האופן בו אנשים חושבים משהו על אדם מסוים משפיע בהכרח על התנהגותם כלפיו.
  2. נזק כלכלי – השלכות כלכליות לפגיעה בשם הטוב; ואבדן לקוחות, קשרים עסקיים, הזדמנויות עסקיות, הכנסה כשכיר וכד'. הסיבה: פחות אנשים יטו לקיים עימו קשרים כלכליים. בשלב הפיצויים יהיה מאוד להוכיח את הקש"ס בין הנזק לבין לשון הרע. אולם אם התובע מוכיח את הקש"ס הוא יקבל פיצוי בגין כך.
  3. עוגמת נפש – אדם שנוכח לגלות כי אנשים אחרים חושבים עליו דברים רעים נגרם לו נזק תודעתי שעלול להתבטא אף בנזק פיזי.

שיימינג היא תופעה קשה ורצינית שאסור להקל על מבצעיה. היא יכולה לגרום לאנשים צער רב והיא יכולה לסכן את מי שעבר שיימינג.

על תתנו לתופעה הזאת להמשיך! עוצרים את השיימינג!

https://www.youtube.com/watch?v=MbNhWWdg28s-קישור לקמפיין

 

דיון ומסקנות

 

לאחר כתיבת טור הדעה, הקמפיין וסקירת הספרות גיליתי, שהשמצות ברשת כחלק מבריונות ברשת היא הפצת מידע שקרי על מישהו באמצעות שליחת המידע למספר אנשים. מטרת ההשמצה היא פגיעה בבן אדם מבחינה חברתית אך לפעמים זה מגיע לפגיעה נפשית ופיזית.

לאנשים חשוב לדעת מה אחרים חושבים עליהם ואף אחד לא רוצה שמישהו יחשוב עליו דברים רעים, ולכן כאשר אנשים מעלים תמונות לרשת ומקבלים עליהן תגובות רעות, הביטחון העצמי שלהם נפגע מאוד ומשם הוא יכול רק להידרדר. ההשמצות ברשת, עלולות להחליש את האווירה בבית הספר, לערער ולהשפיע על ביצועיהם החברתיים והלימודים של הקרבנות ושל התוקפים, לגרום לטראומה נפשית לקרבנות ובמקרים קיצוניים מאוד יכול גם להוביל להתאבדות.

אחת מהמסקנות שהבנתי לאחר העבודה והמחקר, היא שהרשת החברתית היא מקום נחמד להעביר בו את הזמן עד שאתה נתקל באלימות ברשת היכולה להביא אותך למצב שאתה לא יכול לחזור ממנו. לכן צריך להיות יותר זהירים ולהתרחק מהתופעה הזו כיוון שלא רק מי שחווה את זה נפגע אלא גם מי שמעביר את זה. מההשמצות ברשת כולם נפגעים ויכול להיות שהקורבן לעולם לא יתאושש מהן, ולכן יש לשים לב מה אתה כותב באינטרנט ולחשוב פעמיים או לשים את עצמך בנעליו של מי שאתה כותב עליו לפני פרסום התגובה.

סיכום

לסיכום, בעבודתי חקרתי איך ההשמצות ברשת פוגעות באנשים שעוברים השמצות ברשת.

לאחר צילום הקמפיין וכתיבת טור הדעה גיליתי שההשמצות פוגעות לא רק במי שהשמיצו אותו, אלא גם במשמיץ ובחברה הסובבת את שניהם. כאשר אדם עובר השמצות ברשת, הישגיו הלימודים יורדים מה שפוגע בבית הספר בו הוא לומד, הביטחון העצמי שלו יורד, ובסופו של דבר כאשר המשמיץ נתפס הוא יובא לדין על מעשיו- מה שיפגע בו.

ההשמצות או בשמם הידוע יותר, שיימינג, מתרחשות כל פעם ששולחים לאדם הודעה או תגובה המבזות ומעליבות אותו בלי שום סיבה לכך.

לאחר כתיבת הפרויקט ניתן להסיק שתופעת ההשמצות ברשת יכולה להפסיק או להתכווץ באופן משמעותי אם אנשים יחשבו פעמיים לפני שהם מפרסמים תגובה ברשת, וישימו את עצמם במקום האדם שאליו מכוונים את תגובתם. הקמפיין שנכתב בהשראת העבודה בא לצמצם את תופעת הבריונות ברשת ואת אחד מסוגיה המפורסמים ביותר- השמצות ברשת.

ההשמצות ברשת פוגעות במי שעבר אותן בדרכים רבות. הן גורמות לאותו אדם לאבד את הביטחון האישי שלו, את השמחה של ואת הכבוד שלו מה שבמקרי קיצון עלול לגרום להתאבדות ולבידוד חברתי.

 

ביבליוגרפיה

 

עו"ד דוק א'- "שיימינג ברשת – אקדח טעון בידי כסילי העם"

https://www.dok.co.il/%D7%91%D7%9C%D7%95%D7%92-%D7%A4%D7%9C%D7

 

https://mail.google.com/mail/u/0/?ui=2&ik=03e59523f8&view=att&th=15eb36066838c672&attid=0.1&disp=inline&realattid=1579415464095528439-local0&safe=1&zw

אולניק- שמש ד', היימן ט' (2012) – "אלימות ובריונות ברשת-תמונת מצב"

http://portal.macam.ac.il/ArticlePage.aspx?id=5208

שיף ג' (2014) – "הסיקרט שלי"

http://www.evenshoham.co.il/mobile2//articles/katavot/114/

עמית ח' (2012) – "בריונים צעירים ברשת"

http://amithaim.com/2012/02/05/biryonim-bareshet/